|
|
עמוד:12
עולם המושגים הקלים עשו את המעשה הפוליטי הבסיסי והמשמעותי ביותר : הצגת הפוליטיקה עצמה כשאלה פתוחה , כתחום שאי אפשר , ושלא צריך להכריע מראש מה בדיוק הוא כולל , כמרחב פרוץ של דיון ומאבק . על הרקע הזה מתבהרת גם טענת השלטון כי המוחים לא יודעים מה הם רוצים : דומה שהשלטון הפוליטי באמת אינו יכול לרדת לפשרה של התקוממות שאינה מנוסחת במונחים הנוהגים במשחק הפוליטי ומשתמשת בלשון אחרת מזו האופיינית למיקח וממכר שלו " ) מה הם רוצים ? שנקנה להם דירות ברוטשילד . ( " ? ייתכן גם שהאי-הבנה נבעה מכר שלשונם של המוחים עצמם עדיין היתה מגומגמת , וחסרה את המילים שיכלו להקנות לתנועת הנגד האזרחית פשר וכיוון ברורים . שהרי מטבע הדברים הניסיון להמציא את "הפוליטיקה" מחדש לא יכול להיות מיידי ואוטומטי כמו לשונם של פוליטיקאים מקצועיים , של פרשנים פוליטיים ושל כתבים פרלמנטריים . לא מעט נקודות עיוורון יוחסו לתנועה האזרחית שנולדה במאהלים , ושהתחזקה במסגרת שלל הקבוצות שהתגבשו בהם ובמהלך ההפגנות , החרמות והצעדות . היו מי שטענו שהמאבק החברתי נוכס בידי קבוצות אשכנזיות ממעמד הביניים שביקשו לקדם את ענייניהן המגזריים והתעלמו מההזנחה השלטונית ומהאפליה ההיסטורית של הפריפריה , של השכונות ושל המזרחים . היו מי שטענו שבאצטלה של סירוב להתערבב במשחק הפוליטי המקובל החמיצו המוחים הזדמנות להשמיע קול אזרחי ברור נגד הפגיעה בזכויותיו של העם הפלסטיני וליצור סולידריות בין נתיניו השונים של המשטר הישראלי , יהיה אשר יהיה מעמדם האזרחי הפורמלי . בדומה לדעות שנשמעו במהלך אירועי המחאה ואחריהם , רבים מהערכים בקובץ זה מציבים סימני שאלה בנוגע לסדר היום הפוליטי של תנועות המחאה ולסדר העדיפויות שלהן . עם זאת , הטענה כי הפוליטיקה של התנועות האזרחיות שפרצו למרכז הבמה בקיץ 2011 לוקה בחסר צריכה להיות מובחנת מטענה אחרת , שלפיה קוצר הראות , ואולי גם חוסר התעוזה שלהן הופך אותן ללא-פוליטיות במהותן . הטענה האחרונה הזאת מחמיצה את מה שהיה המאפיין המקורי והחשוב ביותר של אירועי הקיץ שעבר : המאמץ לשוב ולהפקיד את הפוליטיקה בידי כלל האזרחים ולנסח מחדש את כללי המשחק הפוליטי עצמו . הניסיון לפתוח מחדש לדיון את מושגי היסוד שמרכיבים את הלקסיקון הפוליטי השתקף בסיסמה שהובילה את המחאה : "בי זה אוהל" - שרמזה כי שינוי כללי המשחק צריך להתחיל ממחשבה מחודשת על הא"ב הפוליטי . והיא אמרה גם יותר מזה : שאוצר המלים הפוליטי המוכר הוא במידה רבה שקרי : "צמיחה" היא למעשה התעשרות של מעטים והתרוששות של רבים ; "חינוך חינם" מתברר כעניין יקר מאוד ,
|
|