|
|
עמוד:13
ליאות וכשרונות מבריקים ועם זה לא הוקירם ולא ייחס ערר למפעלם האמנותי . ' טיבו האישי של הסופר הוא שמעלה את ערכו בעיני הקהל ולא מלאכת מחשבת של כשרונו / נפוליאון אמר על מחזאי ואדם גדול , על קורניי : ( Corneille ) ' אילו חי — הייתי עושה אותו נסיך . ' [ ג ] גיתה דן פעמים אחדות על הגורמים המטפחים את הכשרון הטבעי וקובעים את טיבו ו על השתלמות על ידי רכישת השכלה , ועל הסביבה התרבותית , שבתוכה חי ופועל האדם היוצר . אף על םי שרגיל היה לשבח את 'בעל המלאכה האחת' ואת הברכה הכרוכה בריכוז , העריך את הרחבת האפקים הרוחניים המעשירה את האדם . חשובה בעיניו השתלמות מתמדת . גיתה עצמו נהג להתייחד עם מיטב היצירות בתחום הציור והפיסול על מנת לטפח את טעמו האמנותי . תמיד עמד תמה ומשתומם מול גאון האדם . עד זיקנה מופלגת היה קורא את מבחר הספרות היפה ומתרשם מן הכשרונות הגדולים , האמיתיים . בשיחות באו לכלל גילוי הערכות מעמיקות על הגדולים בבני הדור , למשל : על ביירון האנגלי והוגו הצרפתי ועל מאנצוני האיטלקי , ומרובות בשיחותיו הערות מבריקות על אישיותם , כתביהם ומסיבות חייהם . ועם ההתעניינות הרחבה באמנות ובספרות , לא הסיח את דעתו מכל הגילויים החשובים במדעי הטבע , שלהם הקדיש שיחות מרובות . בעצמו יצר תיאוריות חדשות , כגון 'גלגוליה 0 של צמחים , ' 'תורת הצבעים' ועוד . וכל כך בטוח היה באמיתות דעותיו בתחום מדעי הטבע , עד שכל ביקורת חריפה נחשבה בעיניו כפגיעה . היה לו גם עוז רוח להילחם עם גדולים כגון ניוטון . ועם שגיתה העריך השכלה מקיפה , שממנה ינקה בעקיפין גם יצירתו הפיוטית , היה מזהיר מפני הגודש שיש בו משום תפיסת המרובה , העלול לפזר את הרוח ולהפריע ליצירה מרוכזת . גיתה ייחד לעתים את הדיבור על היחס בין הסופר ובין סביבתו התרבותית הלאומית . בשעה שהביע , למשל , את התפעלותו משירת בראנז ( Beranger ) ה' ולא רק משירי האהבה , אלא גם מן השירים הפוליטיים שלו , עמד על הרקע התרבותי של האיש ויצירתו . בר מזל היה שחי בפאריס , שהיא צרפת כולה . כל העניינים החשובים של המכורה הגדולה מרוכזים בעיר הבירה , שם בעצם מקום חיותם ושם בעצם מקום השפעתם ... ' העניינים שהוא נדרש להם הם ברובם מטיב לאומי כולל , שקולו של המשורר נשמע כקול העם הכביר . ' בראנ
|
|