|
|
עמוד:9
הם של אלכסנדר סולז'ניצין , ו"ה אודן ולורנס דארל . טופלר , לשעבר פרופסור אורח באוניברסיטת קורנל , מדען אורח במכון ראסל סייג , ' וחבר הפקולטה בבית הספר החדש למחקר חברתי , הרצה בפני קבוצות בקונגרס של ארצות הברית , הבית הלבן , הפרלמנט היפני ובית הנבחרים הבריטי - ויתכן מאוד שהוא האדם היחיד שאי פעם נשא נאומים מרכזיים בפני ועידת מושלי המדינות הרפובליקנים והוועידה הארצית הדמוקרטית , באותו יום . הוא גם הרצה בפני המכון ללימודי ארצות הברית במוסקווה , המרכז לפריון העבודה של יפן בטוקיו , המעבדה הפיסיקלית הלאומית בניו דלהי , המכון למדיניות בהארווארד , ובפני אוניברסיטאות וארגונים רבים . בכל אחת מהרצאותיו מדבר טופלר על טבעם האנאכרוניסטי של המוסדות החברתיים בזמננו , על הצורך לעשות מהפכה באופן החשיבה שלנו , באופן שאנו מנהלים מדיניות ובאופן שאנו מאר גנים את הכלכלה ואת חיי המשפחה , וכמו כן על מסלולי ההתפתחות החברתית שמסייעים להביא למהפכות כאלו . לדיעו תיו יש משמעות פוליטית עמוקה , אולם מר טופלר מצהיר שהוא אינו שייך לשמאל או לימין בקשת הפוליטית של זמננו . הוא מבקר קשות את השיטה הפוליטית של מפלגות ואת מוסדות הממשל שלנו וטוען שהם מיושנים . הוא תובע שינויים כלכליים עצומים . הוא תומך בזכויות הנשים וכל המיעוטים לשוויון ולזהות מלאים . אף על פי כן טופלר אינו תומך במפלגות או בתנועות פוליטיות שקיימות היום . הוא עומד על כך שהציר שמאל / ימין הקיים בפוליטיקה הולך ומתיישן באומות בעלות טכנולוגיה מתקדמת , והפילוגים העיקריים המזעזעים את החברה חלים לאורך קווי שבר שונים לחלוטין . האם הוא צודק ? האם התנועות הפוליטיות בזמננו אנאכרוניסטיות ? האם הקונפליקטים המסורתיים בחברתנו אודות גזע , מעמד , מין , גיל או דת כפופים למערך אחר של קונפליקטים , שמקורותיו עמוקים יותר והשפעתו הסיבתית רבה יותר ? או , לחילופין , האם גלי השינוי שטופלר מתאר הם עצמם משניים ומיטשטשים בהקשר של יחסים וסתירות פוליטיים שאנו מכירים ? האם המדיניות של השמאל והימין גם יחד התיישנה , כפי שהוא טוען , או שהיא עדיין רלוואנטית למשימות של זמננו ?
|
|