|
|
עמוד:9
המחויבות הדרושה למבני המשמעות היהודיים , לשימורם ולפרשנותם מחדש אל מול אתגרי העידן המודרני המאוחר ; והיא מזהה מנהגים יהודיים שהם מהותיים בעיניה לשימורה של זהות יהודית בעלת תוכן - לאו דווקא משום שמקורם בציווי אלוהי , אלא בעיקר משום שהם מגלמים את משמעות היותך יהודי . בעשותה כן נותרת העמדה המסורתית נאמנה לעיקרון הפרקטי , שלפיו היהדות היא אורח חיים ולא רק מוצא או טקסט . עם זאת , המסורתיות מציגה פרשנות עדכנית של המסורת ומבקשת להתאימה לרוח הזמן . הפרשנות הזאת מתרחשת על רקע הזיהוי של העולם המודרני המאוחר כמרחב חילוני בעיקרו , שהשתתפות פעילה בו מחייבת חריגה מן ההלכה היהודית בפרשנותה האורתודוקסית . ואכן , מסורתים רבים רואים בדגם החיים האורתודוקסי דגם נעלה אך לא מעשי בעידן המודרני . המסורתים מציעים לדעתי חלופה מרתקת לקשר המורכב בין דת , מודרניות , מסורת , לאומיות ועדתיות . הם מערערים כאמור על הדיכוטומיה דתי / חילוני , חושפים את מגבלותיה של תפיסת העולם שעליה היא מושתתת , מאירים את הנחותיה הסמויות של תפיסה זו ומכוונים את מבטנו אל האי עקיבות של כמה מטיעוניה והנחותיה . ואולם , שיח המודרניזציה והחילון הפך את המסורתיות בישראל לתופעה אנומליה לכאורה , ורבים מהמחקרים מתמקדים בחיפוש " פתרון" לה - במקום לראות בה תופעה חיונית שעשויה לסייע בהבנת החברה הישראלית , בהציעה נקודת מבט חלופית לבחינת יחסיה הסבוכים של הישראליות עם המסורת היהודית . תיקון הכשל המחקרי והעוול התרבותי הפוליטי הזה היה מניע חשוב לפרויקט המחקרי שעליו מבוסס הספר . אני קורא כאן לנטישת תזת המודרניזציה והחילון ולאימוצן של מסגרות תיאורטיות ופרדיגמטיות רגישות יותר למאפייניה של המודרניות המאוחרת , מרובת הפנים ו"הנזילה" ( באומן . ( 2007 שינוי פרדיגמטי כזה עשוי להביא לפיתוח גישה מחקרית , וכן עמדה חברתית , תרבותית ופוליטית , שיתעלו מעל לחלוקות הדו קוטביות של הזהויות היהודיות בישראל . בכל הקשור לדיוננו כאן , אפשר לומר שהמסורתים ממלאים שני הפקידים . 2 עם זאת , יש לומר שרבים , גם מקרב אלה שחקרו את המסורתיות מנקודת המבט של תזת החילון והמודרניזציה , ראו בה בסיס אפשרי לבניית זהות קולקטיבית פוזיטיבית רבת חשיבות , הכירו בתרומתה הייחודית ללימוד החברה הישראלית ורמזו על הצורך להתעלות מעל לשיח המודרניזציה . עבודותיהם של משה שוקד ושלמה דשן בולטת במיוחד בהקשר זה ( ראו שוקד . ( Deshen 1978 ; 1984 כמו כן , עבודתו של מאיר בוזגלו ( 2008 ) היא אחד הניסיונות העשירים והפוריים ביותר להציג הבנה זהירה של המסורתיות , המשוחררת ממגבלותיו של שיח המודרניזציה וחושפת את הפוטנציאל החיובי הגלום בה .
|
|