|
|
עמוד:13
בדיקה של חומרים ונושאים היסטוריים של היצירה הספרותית של הדור והעימות של נקודת הראות של הווה עם חומרי העבר יש בהן אפוא כדי להעמידנו על תודעתו ההיסטורית ועל שאיפות העתיד שלו . 'העבר הוא לא רק מקור יניקתו של ההווה , אלא הוא חודר לתוך תוכם של חיי ההווה ומעצב את דמותם . ' חוקרי המחזה ההיסטורי בכל הלשונות מדגישים , שדווקא המחזה הדינאמי , הנתבע לפרש את העבר לקהל צופים בלתי אמצעי , מטעים יותר את נקודת הראות של ההווה מן הרומאן בעל הפרספקטיבה האפית , היכול להרחיק עדותו ולהתבונן בעבר מתוך שלוותו האפית של 'המספר המתבונן . ' המחזה ההיסטורי נזקק לעבר כדי להמשילו להווה , לפתור באמצעותו את בעיותיו של ההווה ולחשוף את מגמות המתהווה . נקודת הראות של ההווה והחומר ההיסטורי מתמזגים לכדי ישות חדשה . יסודות אלה אינם מתמזגים תמיד : יש שהעבר נשאר כמין חומר גולמי שלא היתה בו יד היוצר , ויש שההווה משתלט עליו ונוטל מן היצירה את מהימנותה הפנימית . המתח הוא בין גישה ארכיאולוגית , שאינה הופכת את העבר לאבר חי בגוף ההווה , לבין גישה אקטואליסטית , שעושה את העבר למין חומר שהדרשן המחזאי דורש אותו , בלא שהחומר כשהוא לעצמו קם לתחייה חדשה . הגישה הארכיאולוגית מעמידה לעתים קרובות מילודראמה היסטורית , שהרקע ההיסטורי שבה נעשה למין תפאורה אכסוטית לפעולתן של הדמויות ; הגישה האקטואליסטית ממשיכה את המסורת האליגורית , שהיא אולי המסורת האחת שעמדה לה למחזאות העברית מזכות דרך רמח-ל ועד לספרות ההשכלה . 7 מה האליגורית נזקקה לחומר אנושי מגוון כדי להציג מלחמת אידיאות , כך במחזה ההיסטורי האקטואליסטי קרמו עצמות של אידיאות היסטוריוסופיות שונות בק * ר היסטורי . בדרך כלל לא קמו העצמות הללו לתחייה ולא נתמזגו בבשר . שני התחומים נותרו רחוקים זה מזה ולא קרבו זה אל זה . הם חיים כל אחד לעצמו בכפיפת מחזה אחד . פילוג זה בין ההיסטוריה וחומריה לבין הרעיון ההיסטוריוסופי שהחומר בא , כביכול , להעיד עליו , ניכר באותן מילודראמות אידיאיות שהספרות העברית נתברכה בהן בשפע . [ ד ] שאלת הנושאים ההיסטוריים ודרכי עיצובם היא הבעיה המיתודית העיקרית המונחת ביסוד מבנה חיבורנו , המנסה לתאר בדרך היסטורית , נושאים ופנים שונות של עיצובם האמנותי ביצירות הנדונות . פנים שונות אלה של העיצוב האמנותי הם שקבעו את עקרונות הארגון של החיבור , ולא היצירות או יוצריהן . הספר עוקב אחרי תולדות הנושאים , המבנה , דרכי האיםיון ודרכי השיח , ומבקש לתת תמונה סינאופטית של חתכים ולא תיאור מפורט של חטיבות ביוגראפיות .
|
|