|
|
עמוד:11
ההתאמה והיחס שבץ הפנים האמנותיות השונות לבין עולם הנושאים והמשמעויות המשתמע מהן . מבין שלושה סוגי משנה עיקריים במחזה העברי בךזמננו , המחזה ההיסטורי הוא העשיר ביותר בתכניו ובצורותיו . אנו ממיינים את סוגי המשנה על פי הנושאים , משום שההתפתחות הסגנונית ( לפי אסכולות ) או המבנית ( לפי טיפוסי מבנה ) היתה מעורבת ביותר . סוג משנה מצוי למדי בראשית המאה , ההולך ומתמעט לקראת אמצעיתה , הוא מחזה ההווי היהודי בגולה . הוא קרוב במקצת ברוחו , ברקעו , בטיפוסיו ובנושאיו למחזה האידי ; כמה מיוצריו גם כתבו בשתי השפות . י . ל . פרץ , ש . אש , פ . הירשביץ וי . ד . ברקוביץ כתבו עברית ואידיש . המחזות הללו מעלים רובם ככולם בעיות ההווי וההווה היהודי של התקופה : יחסי אבות ובנים , תלישות וכפירה , והמאבק החברתי והכלכלי הם הנושאים העיקריים . רק בכמה מחזות יוצאים מן הכלל בסגנונם ובמבניהם משל י . ל . פרץ , י . קצנלסון , פ . הירשביץ וי . ד . ברקוביץ מתרוממים המחזות מעל ההווי ומעמיקים את חווית ההווה . הסוג השני קרוב בכמה עניינים לסוג הקודם על אף שינויי הרקע והזמן . יוצרים רבים הקדישו יצירתם להווי החדש בארץ ישראל . המחזות הללו הם בעלי אופי מקומי מובהק , ואינם חורגים באיפיון ובבחירת הבעיות מן הטיפוסי ומן האקטואלי . מאז 'אללה כרים' לי . אריאלי אורלוף דרך ח . שורר , מ . אבי שאול , מ . סמילנסקי , י . כרמץ , מ . באדר , א . ביילין , ש . שלום ועד א . אשמן והצעירים שלאחר מלחמת השחרור , נמשכת השלשלת . הטיפוסים מציגים שכבות חברתיות , קבוצות עולים וזיקות אידיאיות שונות אל בעיות ההתיישבות הציונית . הפרוטאגוניסטים של יצירות אלה הם החלוצים הזוכים בהן לאידיאליזאציה . הבעיה העיקרית : היאחזות במקום או נטישתו . מקור חולשותיו של המחזה - תפיסה טיפוסית של הדמות ומוגבלות רבה בתימאטיקה . חיבורנו ידון בסוג השלישי והמצוי ביותר , המחזה ההיסטורי , ויקיף כשבעים שנה . ראשית הדיון בשנות השמונים של המאה הקודמת וסופו שנות מלחמת העצמאות . תאריכי פתיחה וסיום אלה אינם מגדירים 'תקופה' בספרות באורה מדויק . כמה מן התופעות המצויות בראשית התקופה קיימות כבר בתקופת ה'ההשכלה , ' וכמה מאלה המתגלות בשנות הארבעים למאה שלנו נמשכות והולכות גם בשנות החמישים . מכל מקום נראה לי , שבעידן זה אפשר להבחין בשתי תופעות בולטות : השפעה חזקה של הירעיון הלאומי' על עולם הנושאים של המחזה ההיסטורי והתקרבות הולכת וגד לה של המחזה אל התיאטרון . לאחר מלחמת השחרור מתחילה תקופה חדשה : 'דור בארץ' ובעיותיו , תופסים מקום מרכזי במחזאות העברית , והקשר ההדוק שבץ
|
|