השירה העברית שלאחר תקופת המקרא ובעיות מחקרה

עמוד:11

מסוים בהתפתחות ואת ראשיתו של שלב חדש . חלוקה כזו של זמנים אפשריות אולי כאשר ההיסטוריה של אומה אינה חורגת מגבולות ארצה' אולם התאמת שיטה זו לעם ישראל' המפוזר בגלותו' עלולה להפכה למיטת םדום . למשל : כיבושה של ירושלים בידי הצלבנים בשנת 1099 הוא מאורע חשוב כשהוא לעצמו' ואם רוצים' אפשר לראות בו גם את סיומה של תקופה בתולדות יהודי ארץ ישראל . אולם' עם כל חשיבותו' לגבי יהודי ספרד או איטליה אין הוא מסמן סיום תקופה . זאת ועוד : לעתים קרובות היתה רמת תרבותם של היהודים תלויה בתנאי קיומם בארצות מגוריהם' ובכל מדינה ומדינה היו תנאים אלה שונים מאוד אלה מאלה' כלומר' בשעה שחיו ברווחה בארץ אחת' מבלו מחסור בארץ אחרת . הבה נסתכל בשתי דוגמאות : ( א ) באמצע המאה הי"ב פלשו גדודי המואחדים מצפון אפריקה והחריבו את כל היישוב היהודי הפורה שישב בספרד המוסלמית' וממילא הביא חורבן זה לקץ תקופת הזוהר כתולדות השירה העברית . ברם' דווקא באותו הזמן עלתה ושגשגה השירה העברית בצרפת ובאחדות מארצות המזרח ; ( כ ) בשלהי המאה הט"ו ובראשית המאה הט"ז נאלצו יהודי ספרד ופורטוגאל לעזוב את ארצות מגוריהם' ועם גירושם הקיץ הקץ על התרבות העברית במקומות אלה . אולם בעת המאורעות המכריעים האלה חלה התעוררות רבה כשירה העברית באיטליה ! אף על פי כן קמו חכמים שניסו לקבוע חלוקה אחידה לתקופות בתולדות הספרות העברית לתפוצותיה' בערך לפי השיטה : אומה אחת — ספרות אחת ! בגללה נעשה משה חיימ לוצאטו האיטלקי לאביה ומייסדה של ספרות המשכילים הנאורים' שצצה באירופה המרכזית והמזרחית דור אחד אחרי מותו . והרי לאמיתו של דבר לא היה לוצאטו כלל מבשרה של תקופה חדשה' כי אם שיא של התפתחות ארוכה' שהחלה באיטליה זמן רב לפניו ונמשכה שם זמן מה אחריו . אולי אפשר למצוא את רישומי השפעתו אצל משכילי אשכנז וגאליציה המאוחרים' אך מכאן עדיין רב המרחק עד לאביה של ספרות ה'מאספים' וגרוריהם . השואף ללמוד את האמת צריך אפוא לוותר על השיטה הנוחה והפשטנית של חלוקה אחידה' ולהכיר בעובדה ' כי בתקופה זו או זו היו אסכולות שונות' ואפילו מנוגדות זו לזו . דווקא בשעת עלייה במערב עלולה להיות ירידה במזרח' ובעת קיפאון בדרום — התעוררות בצפון . ו חקר השירה העברית היה אחד הנושאים' שעמדו במרכז עניינם של מניתי היסודות של 'חכמת ישראלי . ש . י . רפופורט' ש . ד . לוצאטו' י , מ . זקש' י . ל . דוקס וחבריהם הקדישו לו תשומת לב רבה' אך הגדיל לעשות י . ל . צונץ' שספריו הם עד היום מעיין לא אכזב לכל הצמאים לדעת את הפיוט העברי . עם זאת ראוי להדגיש' ששירת הקודש של עם ישראל היא היא בעיקר שמשכה את לב החוקרים' בעוד ששירתנו החילונית כמעט לא נחקרה . אמת' כדי להבי ן את השירה החילונית ולהעריכה כדבעי היה צורך בהכשרה מקצועית ובטעם מעודן , שחסרו למרבית מלומדיני ; ועל כן

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר