|
|
עמוד:13
בקבצים הנוגעים לענייננו היצירה אינה סיפור אחד מסוים , אלא היא מורכבת מקבוצת סיפורים שונים זה מזה , שכל אחד מהם עומד לעצמו כסיפור עצמאי ונפרד . נוסף על כך דן מבחין גם בין קובצי הסיפורים הראשונים לבין קבצים 'טכניים' שנערכו בתקופות מאוחרות יותר , ואפשר לראות בהם לקט של סיפורים נטולי כל מבנה ספרותי ותכלית רעיונית . בתקופה שאנו עוסקים בה , קובצי הסיפורים הם בגדר יצירות של ממש , אף על פי שכמעט אין בהם סיפורים מקוריים . כל הקבצים הללו מעובדים בדרך ספרותית חדשה ושזורים בהם רעיונות חדשים . מלבד מעה"ד נמנים עמם גם החיבורים : תולדות בן סירא , אלפא ביתא דבן סירא , חיבור יפה מהישועה לר' נסים מקירואן וכן חיבור מאוחר יותר — 'ספר המעשיות , ' שפרסם גאסטר " . הרקע הכללי שנסקר כאן — תהליך הפרדת המקצועות , תחילת השפעתה של תרבות האסלאם ובעיקר הופעתם של קובצי הסיפורים הראשונים , הוא חשוב מאוד לענייננו . מעה"ד הוא כנראה אחד ממבשריו של תהליך זה , ואולי משום כך מעניין ביותר הקשר בין הסיפורים המופיעים בו לבין המסגרת הדרשנית הסובבת אותם . עם זאת , כדי להבין את מהות השינוי , עוצמתו ומשמעותו ( מבחינת ההתפתחות של הסיפורת 8 דן , הסיפור העברי בימי הביניים ( להלן : הסיפור העברי , ( עמ' . 20-15 9 כמו שהוכיח יסיף במהדורתו , החיבור ששמו המקובל הוא 'אלפא ביתא דבן סירא' מורכב לאמתו של דבר משני חיבורים נפרדים , שנוצרו בתקופות שונות ובמקומות שונים — תולדות בן סירא ( המביא דו שיח של שאלות ותשובות כין נבוכדנצר לבין בן סירא הצעיר ) ואלפא ביתא דבן סירא ( המביא עשרים ושניים פתגמים , המסודרים לפי סדר האלף בית ומצרף אליהם סיפורים . ( ראו יסיף , סיפורי בן סירא בימי הביניים ( להלן : בן סירא , ( בעיקר עמ' . 158-155 10 רבנו נסים בר' יעקב , חיבור יפה מהישועה , מהדורת הירשברג , ירושלים ( תשי '' ד . ( Gaster M ., The Exemplaof the Rabbis , New York ( 1968 ) 11 12 ראו דן , הסיפור העברי , עמ' ; 19 יסיף , 'הסיפורת העברית בארצות המורח / בעיקר עמי . 55-54
|
|