|
עמוד:710
פרק טז א ויען איוב ויאמר : ב שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם : ג הקץ לדברי-רוח או מהימריצך כי תענה : ד גם אנכי ככם אדברה לו-יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי : ה אאמצכם במו-פי וניד שפתי יחשך : ו אם-אדברה לא-יחשך כאבי ואחדלה מה-מני יהלך : ז אך-עתה הלאני השמות כל-עדתי : ח ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה : ט אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי : י פרק טו א ויען אליפז התימני ויאמר : ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו : ג הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא-יועיל בם : ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל : ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים : ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך : ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת : ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה : ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא : י גם-שב גם-ישיש בנו כביר מאביך ימים : יא המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך : יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך : יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין : יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה : טו הן בקדשיו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו : טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה : יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה : יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם : יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם : כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ : כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו : כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפוי הוא אלי-חרב : כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך : כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור : כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר : כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו : כז כי-כמה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל : כח וישכון ערים נכחדות בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים : כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יחה לארץ מנלם : ל לא-יסור מני-חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו : לא אל-יאמן בשיו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו : לב בלאיומו תמלא וכפתו לא רעננה : לג יחמם כגפן בסרו וישלך כזית נצתו : לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד : לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה : ותשלחהו : כא יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא-יבין למו : כב אך-בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל :
|