|
עמוד:637
פרק מט א למנצח לבני-קרח מזמור : ב שמעו-זאת כל-העמים האזינו כל-ישבי חלד : ג גם-בני אדם גם-בני-איש יחד עשיר ואביון : ד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות : ה אחה למשל אזני אפתח בכנור חידתי : ו למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני : ז הבטחים על-חילם וברב עשרם יתהללו : ח אח לא-פדה יפדה איש לא-יתן לאלהים כפרו : ט ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם : י ויחי-עוד לנצח לא יראה השחת : יא כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם : יב קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות : יג ואדם ביקר בל-ילין נמשל כבהמות נדמו : יד זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה : טו כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבל לו : טז אך-אלהים יפדה נפשי מיד-שאול כי יקחני סלה : יז אל-תירא כי-יעשר איש כי-ירבה כבוד ביתו : יח כי לא במותו יקח הכל לא-ירד אחריו כבודו : יט כי-נפשו בחייו יברך ויודך כי-תיטיב לך : כ תבוא עד-דור אבותיו עד-נצח לא יראו-אור : כא אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו : פרק מח א שיר מזמור לבני-קרח : ב גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר-קדשו : ג יפה נוף משוש כל-הארץ הר-ציון ירכתי צפון קרית מלך רב : ד אלהים בארמנותיה נודע למשגב : ה כי-הנה המלכים נועדו עברו יחדו : ו המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו : ז רעדה אחזתם שם חיל כיולדה : ח ברוח קדים תשבר אניות תרשיש : ט כאשר שמענו כן ראינו בעיריהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד-עולם סלה : י דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך : יא כשמך אלהים כן תהלתך על-קצוי-ארץ צדק מלאה ימינך : יב ישמח הר-ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך : יג סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה : יד שיתו לבכם לחילה פמגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון : טו כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על-מות : אלהים על-גוים אלהים ישב על-כמא קדשו : י נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני-ארץ מאד נעלה :
|