|
עמוד:612
פרק יא א פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך : ב הילל ברוש כי-נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבציר : ג קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן : ד כה אמר יהוה אלהי רעה את-צאן ההרגה : ה אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן : ו כי לא אחמול עוד על-ישבי הארץ נאם-יהוה והנה אנכי ממציא את-האדם איש ביד-רעהו וביד מלכו וכתתו את-הארץ ולא אציל מידם : ז וארעה את-צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח-לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את-הצאן : ח ואכחד אתשלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם-נפשם בחלה בי : ט ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את-בשר רעותה : י ואקח את-מקלי את-נעם ואגדע אתו להפיר את-בריתי אשר כרתי את-כל-העמים : יא ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר-יהוה הוא : יב ואמר אליהם אם-טוב בעיניכם הבו שכרי ואם-לא חדלו וישקלו את-שכרי שלשים כסף : יג ויאמר יהוה אלי השליכהו אלהיוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אלהיוצר : יד ואגדע את-מקלי השני את החבלים להפר את-האחוה בין יהודה ובין ישראל : טו ויאמר יהוה אלי עוד קח-לך כלי רעה אולי : טז כי הנה-אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא-יפקד הנער לא-יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק : יז הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על-זרועו ועל-עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה : יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל-נוגש יחדו : ה והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים : ו וגברתי את-בית יהודה ואת-בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא-זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם : ז והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו-יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה : ח אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו : ט ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו אתבניהם ושבו : י והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל-ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם : יא ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור : יב וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה :
|