|
עמוד:496
פרק לב א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה בשנה העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה-עשרה שנה לנבוכדראצר : ב ואז חיל מלך בבל צרים על-ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המחרה אשר בית-מלך יהודה : ג אשר כלאו צדקיהו מלך-יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את-העיר הזאת ביד מלך-בבל ולכדה : ד וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך-בבל ודבר-פיו עם-פיו שובי בתולת ישראל שבי אל-עריך אלה : כא עד-מתי תתחמקין הבת השובבה כי-ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר : כב כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו אתהדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את-שבותם יברכך יהוה נוה-צדק הר הקדש : כג וישבו בה יהודה וכל-עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר : כד כי הרויתי נפש עיפה וכל-נפש דאבה מלאתי : כה על-זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי : כו הנה ימים באים נאם-יהוה וזרעתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה : כז והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם-יהוה : כח בימים ההם לא-יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה : כט כי אם-איש בעונו ימות כל-האדם האכל הבסר תקהינה שניו : ל הנה ימים באים נאם-יהוה וכרתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה ברית חדשה : לא לא כברית אשר כרתי את-אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר-המה הפרו את-בריתי ואנכי בעלתי בם נאם-יהוה : לב כי זאת הברית אשר אכרת את-בית ישראל אחרי הימים ההם נאם-יהוה נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו-לי לעם : לג ולא ילמדו עוד איש את-רעהו ואיש את-אחיו לאמר דעו את-יהוה כי-כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם נאםיהוה כי אסלח לעונם ולחחאתם לא אזכר-עוד : לד כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו : לה אם-ימשו החקים האלה מלפני נאם-יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל-הימים : לו כה אמר יהוה אם-ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי-ארץ למחה גם-אני אמאס בכל-זרע ישראל על-כלאשר עשו נאם-יהוה : לז הנה ימים באים נאם-יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה : לח ויצא עוד קו המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה : לט וכל-העמק הפגרים והדשן וכל-השדמות עד-נחל קדרון עד-פנת שער המוסים מזרחה קדש ליהוה לא-ינתש ולא-יהרס עוד לעולם :
|