|
עמוד:486
פרק כג א הוי רעים מאבדים ומפצים את-צאן מרעיתי נאם-יהוה : ב לכן כה-אמר יהוה אלהי ישראל על-הרעים הרעים את-עמי אתם הפצתם את-צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את-רע מעלליכם נאם-יהוה : ג ואני אקבץ את-שארית צאני מכל הארצות אשר-הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על-נוהן ופרו ורבו : ד והקמתי עליהם רעים ורעום ולא-ייראו עוד ולא-יחתו ולא יפקדו נאם-יהוה : ה הנה ימים באים נאם-יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ : ו בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה-שמו אשר-יקראו יהוה צדקנו : ז לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמרו עוד חי-יהוה אשר העלה את-בני ישראל מארץ מצרים : ח כי אם-חי-יהוה אשר העלה ואשר הביא את-זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו עלאדמתם : ט לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל-עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו : י כי מנאפים מלאה הארץ כי-מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא-כן : יא כי-גם-נביא גם-כהן חנפו גם-בביתי מצאתי רעתם נאם-יהוה : יב לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כיאביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם-יהוה : יג ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את-עמי את-ישראל : יד ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי-שבו איש מרעתו היו-לי כלם כסדם וישביה כעמרה : טו לכן כה-אמר יהוה צבאות על-הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי-ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל-הארץ : טז כה-אמר יהוה צבאות אל-תשמעו על-דברי הנבאים הנבאים ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך : כג ישבת בלבנון מקננת בארזים מה-נחנת בבא-לך חבלים חיל כילדה : כד חי-אני נאם-יהוה כי אם-יהיה כניהו בן-יהויקים מלך יהודה חותם על-יד ימיני כי משם אתקנך : כה ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר-אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד הכשדים : כו והטלתי אתך ואת-אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא-ילדתם שם ושם תמותו : כז ועל-הארץ אשר-הם מנשאים את-נפשם לשוב שם שמה לא ישובו : כח העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם-כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על-הארץ אשר לא-ידעו : כט ארץ ארץ ארץ שמעי דבר-יהוה : ל כה אמר יהוה כתבו את-האיש הזה ערירי גבר לא-יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על-כמא דוד ומשל עוד ביהודה :
|