|
עמוד:474
פרק י א שמעו את-הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל : ב כה אמר יהוה אל-דרך הגוים אל-תלמדו ומאתות השמים אל-תחתו כי-יחתו הגוים מהמה : ג כי-חקות העמים הבל הוא כי-עץ מיער כרתו מעשה ידי-חרש במעצד : ד בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק : ה כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל-תיראו מהם כי-לא ירעו וגם-היטיב אין אותם : ו מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה : ז מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל-חכמי הגוים ובכל-מלכותם מאין כמוך : ח ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא : ט כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז בפיו שלום את-רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו : ח העל-אלה לא-אפקד-בם נאם-יהוה אם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי : ט על-ההרים אשא בכי ונהי ועל-נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי-איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד-בהמה נדדו הלכו : י ונתתי את-ירושלם לגלים מעון תנים ואת-ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב : יא מי-האיש החכם ויבן את-זאת ואשר דבר פי-יהוה אליו ויגדה על-מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר : יב ויאמר יהוה על-עזבם את-תורתי אשר נתתי לפניהם ולא-שמעו בקולי ולא-הלכו בה : יג וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם : יד לכן כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את-העם הזה לענה והשקיתים מי-ראש : טו והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את-החרב עד כלותי אותם : טז כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל-החכמות שלחו ותבואנה : יז ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו-מים : יח כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי-עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו : יט כי-שמענה נשים דבר-יהוה ותקח אזנכם דבר-פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה : כ כי-עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות : כא דבר כה נאם-יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על-פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאמף : כב כה אמר יהוה אל-יתהלל חכם בחכמתו ואל-יתהלל הגבור בגבורתו אל-יתהלל עשיר בעשרו : כג כי אם-בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי-באלה חפצתי נאם-יהוה : כד הנה ימים באים נאם-יהוה ופקדתי על-כל-מול בערלה : כה עלמצרים ועל-יהודה ועל-אדום ועל-בני עמון ועל-מואב ועל כל-קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל-הגוים ערלים וכל-בית ישראל ערלי-לב :
|