|
עמוד:470
פרק ו א העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל-בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול : ב הנוה והמענגה דמיתי בת-ציון : ג אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את-ידו : ד קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי-פנה היום כי ינטו צללי-ערב : ה קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה : ו כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על-ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה : ז כהקיר ביר מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על-פני תמיד חלי ומכה : ח הוסרי ירושלם פן-תקע נפשי ממך פן-אשימך שממה ארץ לוא נושבה : ט כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על-סלסלות : י על-מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר-יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו-בו : יא ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על-עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי-גםאיש עם-אשה ילכדו זקן עם-מלא ימים : יב ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כיאחה את-ידי על-ישבי הארץ נאם-יהוה : יג כי מקטנם ועד-גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד-כהן כלו עשה שקר : יד וירפאו את-שבר עמי על-נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום : טו הבישו כי תועבה עשו גם-בוש לא-יבושו גם-הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעתפקדתים יכשלו אמר יהוה : טז כה אמר יהוה עמדו על-דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי-זה דרך החוב ולכו-בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך : יז והקמתי עליכם צפים הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר : כא שמעו-נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו : כב האותי לא-תיראו נאם-יהוה אם מפני לא תחילו אשר-שמתי חול גבול לים חק-עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו : כג ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו : כד ולא-אמרו בלבבם נירא נא את-יהוה אלהינו הנתן גשם יורה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר-לנו : כה עונותיכם החו-אלה וחחאותיכם מנעו החוב מכם : כו כי-נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו : כז ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על-כן גדלו ויעשירו : כח שמנו עשתו גם עברו דברי-רע דין לא-דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו : כט העל-אלה לא-אפקד נאם-יהוה אם בגוי אשר-כזה לא תתנקם נפשי : ל שמה ושערורה נהיתה בארץ : לא הנביאים נבאו-בשקר והכהנים ירדו על-ידיהם ועמי אהבו כן ומה-תעשו לאחריתה :
|