|
עמוד:429
פרק יח א הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי-כוש : ב השלח בים צירים ובכלי-גמא על-פנימים לכו מלאכים קלים אל-גוי ממשך ומורט אל-עם נורא מן-הוא והלאה גוי קו-קו ומבוסה פרק יז א משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה : ב עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד : ג ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני-ישראל יהיו נאם יהוה צבאות : ד והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה : ה והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים : ו ונשאר-בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם-יהוה אלהי ישראל : ז ביום ההוא ישעה האדם על-עשהו ועיניו אל-קדוש ישראל תראינה : ח ולא ישעה אל-המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים : ט ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה : י כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על-כן תחעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו : יא ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש : יב הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון : יג לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני-רוח וכגלגל לפני סופה : יד לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו : משפט ומהר צדק : ו שמענו גאון-מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא-כן בדיו : ז לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר-חרשת תהגו אך-נכאים : ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד-יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נחשו עברו ים : ט על-כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על-קיצך ועלקצירך הידד נפל : י ונאסף שמחה וגיל מן-הכרמל ובכרמים לא-ירנן לא ירעע יין ביקבים לא-ידרך הדרך הידד השבתי : יא על-כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש : יב והיה כי-נראה כי-נלאה מואב על-הבמה ובא אל-מקדשו להתפלל ולא יוכל : יג זה הדבר אשר דבר יהוה אל-מואב מאז : יד ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר :
|