|
עמוד:425
פרק יא א ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה : ב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה : ג והריחו ביראת יהוה ולא-למראה עיניו ישפוט ולא- חנף אשלחנו ועל-עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשומו מרמס כחמר חוצות : ז והוא לא-כן ידמה ולבבו לא-כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט : ח כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים : ט הלא ככרכמיש כלנו אם-לא כארפד חמת אם-לא כדמשק שמרון : י כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון : יא הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה : יב והיה כי-יבצע אדני את-כלמעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על-פרי-גדל לבב מלך-אשור ועל-תפארת רום עיניו : יג כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים : יד ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל-הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף : טו היתפאר הגרזן על החצב בו אם-יתגדל המשור עלמניפו כהניף שבט ואת-מרימיו כהרים מחה לא-עץ : טז לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש : יז והיה אור-ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד : יח וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד-בשר יכלה והיה כמסס נסס : יט ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם : כ והיה ביום ההוא לא-יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית-יעקב להשען על-מכהו ונשען על-יהוה קדוש ישראל באמת : כא שאר ישוב שאר יעקב אל-אל גבור : כב כי אם-יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה : כג כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל-הארץ : כד לכן כה-אמר אדני יהוה צבאות אל-תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומחהו ישאעליך בדרך מצרים : כה כי-עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על-תבליתם : כו ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומחהו על-הים ונשאו בדרך מצרים : כז והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני-שמן : כח בא על-עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו : כט עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה : ל צהלי קולך בת-גלים הקשיבי לישה עניה ענתות : לא נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו : לב עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בת-ציון גבעת ירושלם : לג הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו : לד ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול :
|