עמוד:418
פרק א א חזון ישעיהו בן-אמוץ אשר חזה על-יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה : ב שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי : ג ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן : ד הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את-יהוה נאצו את-קדוש ישראל נזרו אחור : ה על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל-ראש לחלי וכל-לבב דוי : ו מכף-רגל ועד-ראש אין-בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא-זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן : ז ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים : ח ונותרה בת-ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה : ט לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו : י שמעו דבר-יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה : יא למה-לי רב-זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי : יב כי תבאו לראות פני מי-בקש זאת מידכם רמס חצרי : יג לא תוסיפו הביא מנחת-שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא-אוכל און ועצרה : יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא : טו ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי-תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו : טז רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע : יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה : יח לכו-נא ונוכחה יאמר יהוה אם-יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אםיאדימו כתולע כצמר יהיו : יט אם-תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו : כ ואם-תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר : כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים : כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים : כג שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא-יבוא אליהם : כד לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי : כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל-בדיליך : כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי-כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה : כז ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה : ישעיהו
|