|
עמוד:349
פרק כג א ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן-ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל : ב רוח יהוה דבר-בי ומלתו על-לשוני : ג אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים : ד וכאור בקר יזרח-שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ : ה כי-לא-כן ביתי עם-אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי-כל-ישעי וכל-חפץ כי-לא יצמיח : ו ובליעל כקוץ מנד כלהם כי-לא ביד יקחו : ז ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת : ח אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצני על-שמנה מאות חלל בפעם אחת : ט ואחריו אלעזר בן-דדו בן-אחחי בשלשה הגברים עם-דוד בחרפם בפלשתים נאספו-שם למלחמה ויעלו איש ישראל : י הוא קם ויך בפלשתים עד כי-יגעה ידו ותדבק ידו אל-החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך-לפשט : יא כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי : כג כי כל-משפטיו לנגדי וחקתיו לא-אסור ממנה : כד ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני : כה וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו : כו עם-חסיד תתחמד עם-גבור תמים תתמם : כז עם-נבר תתבר ועם-עקש תתפל : כח ואתעם עני תושיע ועיניך על-רמים תשפיל : כט כי-אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי : ל כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג-שור : לא האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו : לב כי מי-אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו : לג האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכי : לד משוה רגלי כאילות ועל במותי יעמדני : לה מלמד ידי למלחמה ונחת קשת-נחושה זרעתי : לו ותתן-לי מגן ישעך וענתך תרבני : לז תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי : לח ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד-כלותם : לט ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי : מ ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני : מא ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם : מב ישעו ואין משיע אל-יהוה ולא ענם : מג ואשחקם כעפר-ארץ כטיט-חוצות אדקם ארקעם : מד ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא-ידעתי יעבדני : מה בני נכר יתכחשו-לי לשמוע אזן ישמעו לי : מו בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם : מז חי-יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי : מח האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני : מט ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני : נ על-כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר : נא מגדול ישועות מלכו ועשה-חסד למשיחו לדוד ולזרעו עדעולם :
|