|
עמוד:320
פרק כט א ויקבצו פלשתים את-כל-מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל : ב וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם-אכיש : ג ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל-שרי פלשתים הלוא-זה דוד עבד שאול מלךישראל אשר היה אתי זה ימים או-זה שנים ולא-מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד-היום הזה : ד ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את-האיש וישב אל-מקומו אשר הפקדתו שם ולא-ירד עמנו במלחמה ולא-יהיה-לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל-אדניו הלוא בראשי האנשים ההם : ה הלוא-זה דוד אשר יענו-לו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו : ו ויקרא אכיש אל-דוד ויאמר אליו חי-יהוה כי-ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא-מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד-היום הזה ובעיני המרנים לא-טוב אתה : ז ועתה שוב ולך בשלום ולא-תעשה רע בעיני סרני פלשתים : ח ויאמר דוד אל-אכיש כי מה עשיתי ומה-מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך : ט ויען אכיש ויאמר אל-דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא-יעלה עמנו במלחמה : י ועתה טו ויאמר שמואל אל-שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר-לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא-ענני עוד גם ביד-הנביאם גם-בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה : טז ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך : יז ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את-הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד : יח כאשר לאשמעת בקול יהוה ולא-עשית חרון-אפו בעמלק על-כן הדבר הזה עשה-לך יהוה היום הזה : יט ויתן יהוה גם את-ישראל עמך ביד-פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את-מחנה ישראל יתן יהוה ביד-פלשתים : כ וימהר שאול ויפל מלא-קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם-כח לא-היה בו כי לא אכל לחם כל-היום וכל-הלילה : כא ותבוא האשה אל-שאול ותרא כי-נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את-דבריך אשר דברת אלי : כב ועתה שמע-נא גם-אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת-לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך : כג וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו-בו עבדיו וגם-האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל-המחה : כד ולאשה עגל-מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקחקמח ותלש ותפהו מצות : כה ותגש לפני-שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא :
|