|
עמוד:310
פרק כ א ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה-עוני ומה-חחאתי לפני אביך כי מבקש את-נפשי : ב ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לא-יעשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את-אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את-הדבר הזה אין זאת : ג וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי-מצאתי חן בעיניך ויאמר אל-ידע-זאת יהונתן פן-יעצב ואולם חי-יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות : ד ויאמר יהונתן אל-דוד מה-תאמר נפשך ואעשה-לך : ה ויאמר דוד אל-יהונתן הנה-חדש מחר ואנכי ישב-אשב עם-המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית : ו אם-פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית-לחם עירו כי זבח הימים שם לכל-המשפחה : ז אם-כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם-חרה יחרה לו דע כי-כלתה הרעה מעמו : ח ועשית חסד על-עבדך כי בברית יהוה הבאת את-עבדך עמך ואם-יש-בי עון המיתני אתה ועד-אביך למה-זה תביאני : ט ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם-ידע אדע כי-כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך : י ויאמר דוד אל-יהונתן מי יגיד לי או מה-יענך אביך קשה : יא ויאמר יהונתן אל-דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה : יב ויאמר יהונתן אל-דוד יהוה אלהי ישראל מיכל את-דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט : יג ותקח מיכל את-התרפים ותשם אל-המחה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד : יד וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד ותאמר חלה הוא : טו וישלח שאול את-המלאכים לראות את-דוד לאמר העלו אתו במחה אלי להמתו : טז ויבאו המלאכים והנה התרפים אל-המחה וכביר העזים מראשתיו : יז ויאמר שאול אל-מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את-איבי וימלט ותאמר מיכל אל-שאול הוא-אמר אלי שלחני למה אמיתך : יח ודוד ברח וימלט ויבא אל-שמואל הרמתה ויגד-לו את כל-אשר עשה-לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בניות : יט ויגד לשאול לאמר הנה דוד בניות ברמה : כ וישלח שאול מלאכים לקחת את-דוד וירא את-להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על-מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם-המה : כא ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם-המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם-המה : כב וילך גם-הוא הרמתה ויבא עד-בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בניות ברמה : כג וילך שם אל-ניות ברמה ותהי עליו גם-הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד-באו בניות ברמה : כד ויפשט גם-הוא בגדיו ויתנבא גםהוא לפני שמואל ויפל ערם כל-היום ההוא וכל-הלילה על-כן יאמרו הגם שאול בנביאם :
|