|
עמוד:305
פרק טז א ויאמר יהוה אל-שמואל עד-מתי אתה מתאבל אל-שאול ואני מאסתיו ממלך על-ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל-ישי בית-הלחמי כי-ראיתי בבניו לי מלך : ב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ס ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי : ג וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר-תעשה ומשחת לי את אשר-אמר אליך : ד ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך : ה ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את-ישי ואתבניו ויקרא להם לזבח : ו ויהי בבואם וירא את-אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו : ז ויאמר יהוה אל-שמואל אל-תבט אל-מראהו ואל-גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב : ח ויקרא ישי אל-אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם-בזה לא-בחר יהוה : ט ויעבר ישי שמה ויאמר גם-בזה לא-בחר יהוה : י ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל-ישי לא-בחר יהוה באלה : יא ויאמר שמואל אל-ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אלישי שלחה וקחנו כי לא-נסב עד-באו פה : יב וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם-יפה עינים וטוב ראי פ ויאמר יהוה קום משחהו כי-זה הוא : יג ויקח שמואל את-קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח-יהוה אל-דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה : יד ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח-רעה מאת יהוה : טו ויאמרו עבדי-שאול אליו הנהנא רוח-אלהים רעה מבעתך : טז יאמר-נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח-אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך : יז ויאמר שאול אל-עבדיו ראו-נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי : יח ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו : יט וישלח שאול מלאכים אל-ישי ויאמר שלחה אלי את-דוד בנך אשר בצאן : כ ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד-דוד בנו אל-שאול : כא ויבא דוד אל-שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי-לו נשא כלים : כב וישלח שאול אל-ישי לאמר יעמד-נא דוד לפני כי- שמואל את-אגג לפני יהוה בגלגל : לד וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל-ביתו גבעת שאול : לה ולא-יסף שמואל לראות את-שאול עד-יום מותו כי-התאבל שמואל אל-שאול ויהוה נחם כי-המליך את-שאול על-ישראל :
|