|
עמוד:302
מעצור להושיע ברב או במעט : ז ויאמר לו נשא כליו עשה כל-אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך : ח ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל-האנשים ונגלינו אליהם : ט אם-כה יאמרו אלינו דמו עד-הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם : י ואם-כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי-נתנם יהוה בידנו וזה-לנו האות : יא ויגלו שניהם אל-מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן-החרים אשר התחבאו-שם : יב ויענו אנשי המצבה את-יונתן ואת-נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר פ ויאמר יונתן אל-נשא כליו עלה אחרי כי-נתנם יהוה ביד ישראל : יג ויעל יונתן על-ידיו ועל-רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו : יד ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה : טו ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל-העם המצב והמשחית חרדו גם-המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים : טז ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם : יז ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו-נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו : יח ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי-היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל : יט ויהי עד דבר שאול אל-הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב פ ויאמר שאול אל-הכהן אסף ידך : כ ויזעק שאול וכל-העם אשר אתו ויבאו עד-המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד : כא והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם-המה להיות עם-ישראל אשר עם-שאול ויונתן : כב וכל איש ישראל המתחבאים בהר-אפרים שמעו כי-נסו פלשתים וידבקו גם-המה אחריהם במלחמה : כג ויושע יהוה ביום ההוא אתישראל והמלחמה עברה את-בית און : כד ואיש-ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול אתהעם לאמר ארור האיש אשר-יאכל לחם עד-הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל-העם לחם : כה וכל-הארץ באו ביער ויהי דבש על-פני השדה : כו ויבא העם אל-היער והנה הלך דבש ואין-משיג ידו אל-פיו כי-ירא העם את-השבעה : כז ויונתן לא-שמע בהשביע אביו את-העם וישלח את-קצה המחה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל-פיו ותארנה עיניו : כח ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את-העם לאמר ארור האיש אשריאכל לחם היום ויעף העם : כט ויאמר יונתן עכר אבי את-הארץ ראו-נא כי-ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה : ל אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא-רבתה מכה בפלשתים : לא ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד : לב ויעט העם אל-השלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו-ארצה ויאכל העם על-הדם : לג ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על-הדם ויאמר בגדתם גלו-אלי היום
|