|
עמוד:289
פרק א א ויהי איש אחד מן-הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן-ירחם בן-אליהוא בן-תחו בן-צוף אפרתי : ב ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים : ג ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני-עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה : ד ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל-בניה ובנותיה מנות : ה ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את-חנה אהב ויהוה סגר רחמה : ו וכעסתה צרתה גם-כעס בעבור ה ! עמה כי-סגר יהוה בעד רחמה : ז וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל : ח ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים : ט ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על-הכמא על-מזוזת היכל יהוה : י והיא מרת נפש ותתפלל על-יהוה ובכה תבכה : יא ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם-ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא-תשכח את-אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל-ימי חייו ומורה לא-יעלה על-ראשו : יב והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את-פיה : יג וחנה היא מדברת על-לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה : יד ויאמר אליה עלי עד-מתי תשתכרין הסירי את-יינך מעליך : טו ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת-רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את-נפשי לפני יהוה : טז אל-תתן אתאמתך לפני בת-בליעל כי-מרב שיחי וכעסי דברתי עד-הנה : יז ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את-שלתך אשר שאלת מעמו : יח ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא-היו-לה עוד : יט וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל-ביתם הרמתה וידע אלקנה את-חנה אשתו ויזכרה יהוה : כ ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את-שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו : כא ויעל האיש אלקנה וכלביתו לזבח ליהוה את-זבח הימים ואת-נדרו : כב וחנה לא עלתה כי-אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את-פני יהוה וישב שם עד-עולם : כג ויאמר לה אלקנה אישה עשי החוב בעיניך שבי עד-גמלך אתו אך יקם יהוה את-דברו ותשב האשה ותינק את-בנה עד- שמואל א
|