|
עמוד:280
פרק טז א וילך שמשון עזתה וירא-שם אשה זונה ויבא אליה : ב לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו-לו כל-הלילה בשער העיר ויתחרשו כל-הלילה לאמר עד-אור הבקר והרגנהו : פרק טו א ויהי מימים בימי קציר-חחים ויפקד שמשון את-אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל-אשתי החדרה ולא-נתנו אביה לבוא : ב ויאמר אביה אמר אמרתי כי-שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי-נא לך תחתיה : ג ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי-עשה אני עמם רעה : ד וילך שמשון וילכד שלש-מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל-זנב וישם לפיד אחד בין-שני הזנבות בתוך : ה ויבער-אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד-קמה ועד-כרם זית : ו ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את-אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת-אביה באש : ז ויאמר להם שמשון אם-תעשון כזאת כי אם-נקמתי בכם ואחר אחדל : ח ויך אותם שוק על-ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם : ט ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי : י ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את-שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו : יא וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל-סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי-משלים בנו פלשתים ומה-זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם : יב ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד-פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן-תפגעון בי אתם : יג ויאמרו לו לאמר לא כי-אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן-המלע : יד הוא-בא עד-לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על-זרועותיו כפשתים אשר בערו באש ויממו אסוריו מעל ידיו : טו וימצא לחי-חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך-בה אלף איש : טז ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש : יז ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי : יח ויצמא מאד ויקרא אל-יהוה ויאמר אתה נתת ביד-עבדך את-התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים : יט ויבקע אלהים את-המכתש אשר-בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על-כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה : כ וישפט את-ישראל בימי פלשתים עשרים שנה :
|