|
עמוד:270
פרק ז א וישכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק : ב ויאמר יהוה אל-גדעון רב העם אשר אתך מתתי את-מדין בידם פן-יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי : ג ועתה קרא נא באזני העם לאמר מיירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן-העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו : ד ויאמר יהוה אל-גדעון עוד העם רב הורד אותם אל-המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך הוא לא ילך : ה ויורד את-העם אל-המים ס ויאמר יהוה אל-גדעון כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר-יכרע על-ברכיו לשתות : ו ויהי מספר המלקקים בידם אל-פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על-ברכיהם לשתות מים : ז ויאמר יהוה אלגדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את-מדין בידך וכל-העם ילכו איש למקמו : ח ויקחו את-צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל-איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש-מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק : ט ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך : י ואם-ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל-המחנה : יא ושמעת מה-ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל-קצה החמשים אשר במחנה : יב ומדין ועמלק וכל-בני-קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל-שפת הים לרב : יג ויבא גדעון והנה-איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא מזבחו : לב ויקרא-לו ביום-ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את-מזבחו : לג וכלמדין ועמלק ובני-קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל : לד ורוח יהוה לבשה אתגדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו : לה ומלאכים שלח בכל-מנשה ויזעק גם-הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם : לו ויאמר גדעון אלהאלהים אם-ישך מושיע בידי את-ישראל כאשר דברת : לז הנה אנכי מציג את-גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ חרב וידעתי כי-תושיע בידי את-ישראל כאשר דברת : לח ויהי-כן וישכם ממחרת ויזר את-הגזה וימץ טל מן-הגזה מלוא המפל מים : לט ויאמר גדעון אל-האלהים אל-יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנמה נא-רק-הפעם בגזה יהי-נא חרב אל-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ יהיה-חל : מ ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי-חרב אל-הגזה לבדה ועל-כל-הארץ היה טל :
|