עמוד:240
פרק ו א ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא : ב ויאמר יהוה אל-יהושע ראה נתתי בידך את-יריחו ואת-מלכה גבורי החיל : ג וסבתם את-העיר כל אנשי המלחמה הקיף את-העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים : ד ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את-העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות : ה והיה במשך בקרן היובל כשמעכם את-קול השופר יריעו כל-העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו : ו ויקרא יהושע בן-נון אל-הכהנים ויאמר אלהם שאו את-ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה : ז ויאמר אלהעם עברו וסבו את-העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה : ח ויהי כאמר יהושע אל-העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם : ט והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעי השופרות והמאמף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות : י ואת-העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את- הערלות : ד וזה הדבר אשר-מל יהושע כל-העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים : ה כי-מלים היו כל-העם היצאים וכל-העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא-מלו : ו כי ארבעים שנה הלכו בני-ישראל במדבר עדתם כל-הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא-שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את-הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש : ז ואת-בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי-ערלים היו כי לא-מלו אותם בדרך : ח ויהי כאשר-תמו כל-הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם : ט ויאמר יהוה אל-יהושע היום גלותי את-חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה : י ויחנו בניישראל בגלגל ויעשו את-הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו : יא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה : יב וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא-היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא : יג ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה-איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם-לצרינו : יד ויאמר לא כי אני שר-צבא-יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל-פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל-עבדו : טו ויאמר שר-צבא יהוה אל-יהושע של-נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן :
|