|
עמוד:223
פרק כד א כי-יקח איש אשה ובעלה והיה אם-לא תמצא-חן בעיניו כי-מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו : ב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש-אחר : ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר-לקחה לו לאשה : ד לא-יוכל בעלה הראשון אשר-שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר החמאה כי-תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את-הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה : ה כי-יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא-יעבר עליו לכל-דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את-אשתו אשר-לקח : ו לא-יחבל רחים ורכב כי-נפש הוא חבל : ז כי-ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר-בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך : ח השמר בנגע-הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר-יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות : ט זכור את אשר-עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים : י כי-תשה ברעך משאת מאומה לא-תבא אל-ביתו לעבט עבטו : יא בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את-העבוט החוצה : יב ואם-איש עני הוא לא תשכב בעבטו : יג השב תשיב לו את-העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך : יד לא-תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך : טו ביומו תתן שכרו ולא-תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את-נפשו ולא-יקרא עליך אל-יהוה והיה בך חטא : טז לא-יומתו אבות על-בנים ובנים לאיומתו על-אבות איש בחטאו יומתו : יז לא תחה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה : יח וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על-כן אנכי מצוך לעשות את-הדבר הזה : יט כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך : כ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה : כא כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה : כב וזכרת כי-עבד היית בארץ מצרים על-כן אנכי מצוך לעשות את-הדבר הזה : תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך : כה כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל-כליך לא תתן : כו כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך :
|