|
עמוד:219
פרק כ א כי-תצא למלחמה על-איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי-יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים : ב והיה כקרבכם אל-המלחמה ונגש הכהן ודבר אל-העם : ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם אל-ירך לבבכם אלתיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו מפניהם : ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עםאיביכם להושיע אתכם : ה ודברו השטרים אל-העם לאמר מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו : ו ומי-האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו : ז ומי-האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן-ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה : ח ויספו השטרים לדבר אל-העם ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את-לבב אחיו כלבבו : ט והיה ככלת השטרים לדבר אל-העם ופקדו שרי צבאות בראש העם : י כי-תקרב אל-עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום : יא והיה אם-שלום תענך ופתחה לך והיה כלהעם הנמצא-בה יהיו לך למס ועבדוך : יב ואם-לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה : יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את-כל-זכורה לפי-חרב : יד רק הנשים והחף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל-שללה תבז לך ואכלת את-שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך : טו כן תעשה לכל-הערים הרחקת ממך מאד אשר לא-מערי הגוים-האלה הנה : היום לאהבה את-יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל-הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה : י ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים : יא וכי-יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל-אחת הערים האל : יב ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת : יג לאתחוס עינך עליו ובערת דם-הנקי מישראל וטוב לך : יד לא תמיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה : טו לא-יקום עד אחד באיש לכל-עון ולכל-חחאת בכל-חטא אשר יחטא על-פי שני עדים או על-פי שלשהעדים יקום דבר : טז כי-יקום עד-חמס באיש לענות בו סרה : יז ועמדו שני-האנשים אשרלהם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם : יח ודרשו השפטים היטב והנה עד-שקר העד שקר ענה באחיו : יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך : כ והנשארים ישמעו ויראו ולא-יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך : כא ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל :
|