|
עמוד:194
פרק לד א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב צו את-בני ישראל ואמרת אלהם כי-אתם באים אלהארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה : ג והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צן על-ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים-המלח קדמה : ד ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיו תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר-אדר ועבר עצמנה : ה ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה : ו וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה-יהיה לכם גבול ים : ז וזה-יהיה לכם גבול צפון מן-הים הגדל תתאו לכם הר ההר : ח מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה : ט ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה-יהיה לכם גבול צפון : י והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה : יא וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על-כתף ים-כנרת קדמה : יב וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב : יג ויצו משה את-בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המחות וחצי המחה : יד כי לקחו מחה בני הראובני לבית אבתם ומחה בני-הגדי לבית אבתם וחצי מחה מנשה לקחו נחלתם : טו שני המחות וחצי המחה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה : טז וידבר יהוה אל-משה לאמר : יז אלה שמות האנשים אשר-ינחלו לכם את-הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן-נון : יח ונשיא אחד נשיא אחד באבת : מד ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב : מה ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד : מו ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה : מז ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו : מח ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו : מט ויחנו על-הירדן מבית הישמת עד אבל השחים בערבת מואב : נ וידבר יהוה אל-משה בערבת מואב על-ירדן ירחו לאמר : נא דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את-הירדן אל-ארץ כנען : נב והורשתם את-כל-ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל-משכיתם ואת כל-צלמי ממכתם תאבדו ואת כל-במותם תשמידו : נג והורשתם את-הארץ וישבתם-בה כי לכם נתתי את-הארץ לרשת אתה : נד והתנחלתם את-הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את-נחלתו ולמעט תמעיט את-נחלתו אל אשר-יצא לו שמה הגורל לו יהיה למחות אבתיכם תתנחלו : נה ואם-לא תורישו את-ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על-הארץ אשר אתם ישבים בה : נו והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם :
|