|
עמוד:127
פרק ו א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב צו את-אהרן ואת-בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על-המזבח כל-הלילה עד-הבקר ואש המזבח תוקד בו : ג ולבש הכהן מדו בד ומכנסי-בד ילבש על-בשרו והרים את-הדשן אשר תאכל האש את-העלה על-המזבח ושמו אצל המזבח : ד ופשט את-בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את-הדשן אל-מחוץ למחנה אל-מקום טהור : ה והאש על-המזבח תוקד-בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים : ו אש תמיד תוקד על-המזבח לא תכבה : ז וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני-אהרן לפני יהוה אל-פני המזבח : ח והרים ממנו בקמצו ממלת המנחה ומשמנה ואת כל-הלבנה אשר על-המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה : ט והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל-מועד יאכלוה : י לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחחאת וכאשם : יא כל-זכר בבני אהרן יאכלנה חק-עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר-יגע בהם יקדש : יב וידבר יהוה אל-משה לאמר : יג זה קרבן אהרן ובניו אשר-יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב : יד על-מחבת כמנחה : יד וידבר יהוה אל-משה לאמר : טו נפש כי-תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את-אשמו ליהוה איל תמים מן-הצאן בערכך כסף-שקלים בשקל-הקדש לאשם : טז ואת אשר חטא מן-הקדש ישלם ואת-חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו : יז ואם-נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל-מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא-ידע ואשם ונשא עונו : יח והביא איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר-שגג והוא לא-ידע ונסלח לו : יט אשם הוא אשם אשם ליהוה : כ וידבר יהוה אל-משה לאמר : כא נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או-בתשומת יד או בגזל או עשק את-עמיתו : כב או-מצא אבדה וכחש בה ונשבע על-שקר על-אחת מכל אשר-יעשה האדם לחטא בהנה : כג והיה כי-יחטא ואשם והשיב את-הגזלה אשר גזל או את-העשק אשר עשק או את-הפקדון אשר הפקד אתו או אתהאבדה אשר מצא : כד או מכל אשר-ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו : כה ואת-אשמו יביא ליהוה איל תמים מן-הצאן בערכך לאשם אל-הכהן : כו וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על-אחת מכל אשריעשה לאשמה בה :
|