|
עמוד:101
פרק כג א לא תשא שמע שוא אל-תשת ידך עם-רשע להית עד חמס : ב לא-תהיה אחרי-רבים לרעת ולא-תענה על-רב לנטת אחרי רבים להחת : ג ודל לא תהדר בריבו : ד כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו : ה כי-תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו : ו לא תחה משפט אבינך בריבו : ז מדבר-שקר תרחק ונקי וצדיק אל-תהרג כי לא-אצדיק רשע : ח ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים : ט וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את-נפש הגר כי-גרים הייתם בארץ מצרים : י ושש שנים תזרע את-ארצך ואספת את-תבואתה : יא והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן-תעשה לכרמך לזיתך : יב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן-אמתך והגר : יג ובכל אשר-אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על-פיך : יד שלש רגלים תחג לי בשנה : טו את-חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי-בו יצאת ממצרים ולא-יראו פני ריקם : טז וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את-מעשיך מן-השדה : יז שלש פעמים בשנה יראה כלזכורך אל-פני האדן יהוה : יח לא-תזבח על-חמץ דם-זבחי ולא-ילין חלב-חגי עד-בקר : יט ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא-תבשל גדי בחלב אמו : כ הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל-המקום אשר הכנתי : כא השמר מפניו ושמע בקלו בתולה אשר לא-ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה : טז אם-מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת : יז מכשפה לא תחיה : יח כל-שכב עם-בהמה מות יומת : יט זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו : כ וגר לא-תונה ולא תלחצנו כי-גרים הייתם בארץ מצרים : כא כל-אלמנה ויתום לא תענון : כב אם-ענה תענה אתו כי אם-צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו : כג וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים : כד אם-כסף תלוה את-עמי את-העני עמך לא-תהיה לו כנשה לא-תשימון עליו נשך : כה אם-חבל תחבל שלמת רעך עד-בא השמש תשיבנו לו : כו כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי-יצעק אלי ושמעתי כי-חנון אני : כז אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר : כח מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן-לי : כט כן-תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם-אמו ביום השמיני תתנו-לי : ל ואנשי-קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו :
|