|
עמוד:88
פרק י א ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה כי-אני הכבדתי את-לבו ואת-לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו : ב ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואתאתתי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני יהוה : ג ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויאמרו אליו כהאמר יהוה אלהי העברים עד-מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני : ד כי אם-מאן אתה לשלח את-עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך : ה וכמה את-עין הארץ ולא יוכל לראת אתהארץ ואכל את-יתר הפלטה הנשארת לכם מן-הברד ואכל את-כל-העץ הצמח לכם מןהשדה : ו ומלאו בתיך ובתי כל-עבדיך ובתי כל-מצרים אשר לא-ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על-האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה : ז ויאמרו עבדי פרעה אליו עד-מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את-האנשים ויעבדו את-יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים : ח ויושב את-משה ואת-אהרן אל-פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את-יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים : ט ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג-יהוה לנו : י ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואתטפכם ראו כי רעה נגד פניכם : יא לא כן לכו-נא הגברים ועבדו את-יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה : יב ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-ארץ מצרים בארבה ויעל על-ארץ מצרים ויאכל את-כל-עשב הארץ את כל-אשר השאיר הברד : יג ויט משה את-מחהו על-ארץ מצרים ויהוה נהג רוח-קדים בארץ כל-היום ההוא וכל-הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את-הארבה : יד ויעל הארבה על כל-ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא-היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה-כן : טו ויכס את-עין כל-הארץ ותחשך הארץ ויאכל את-כל-עשב הארץ ואת כל-פרי העץ אשר הותיר הברד ולא-נותר כל-ירק בעץ ובעשב השדה בכל-ארץ מצרים : טז וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם : יז ועתה שא נא חחאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את-המות הזה : יח ויצא מעם פרעה ויעתר אל-יהוה : יט מפני יהוה אלהים : לא והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל : לב והחחה והכממת לא נכו כי אפילת הנה : לג ויצא משה מעם פרעה את-העיר ויפרש כפיו אל-יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא-נתך ארצה : לד וירא פרעה כי-חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו : לה ויחזק לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד-משה :
|