|
עמוד:74
פרק מז א ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל-אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן : ב ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה : ג ויאמר פרעה אל-אחיו מה-מעשיכם ויאמרו אל-פרעה רעה צאן עבדיך גם-אנחנו גם-אבותינו : ד ויאמרו אל-פרעה לגור בארץ באנו כי-אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי-כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו-נא עבדיך בארץ גשן : ה ויאמר פרעה אל-יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך : ו ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את-אביך ואת-אחיך ישבו בארץ גשן ואםידעת ויש-בם אנשי-חיל ושמתם שרי מקנה על-אשר-לי : ז ויבא יוסף את-יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את-פרעה : ח ויאמר פרעה אל-יעקב כמה ימי שני חייך : ט ויאמר יעקב אל-פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את-ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם : י ויברך יעקב את-פרעה ויצא מלפני פרעה : יא ויושב יוסף את-אביו ואת-אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה : יב ויכלכל יוסף את-אביו ואת-אחיו ואת כל-בית אביו לחם לפי החף : יג ולחם אין בכל-הארץ כי-כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב : יד וילקט יוסף את-כל-הכסף הנמצא בארץ-מצרים ובארץ כנען בשבר אשר-הם שברים ויבא יוסף את-הכסף ביתה פרעה : טו ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל-מצרים אל-יוסף לאמר הבה-לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף : טז ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם-אפס כסף : יז ויביאו את-מקניהם אל-יוסף ויתן להם יוסף לחם במוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל-מקנהם בשנה ההוא : יח ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא-נכחד מאדני כי אםתם הכסף ומקנה הבהמה אל-אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם-גויתנו ואדמתנו : יט למה נמות לעיניך גם-אנחנו גם-אדמתנו קנה-אתנו ואת-אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן-זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם : כ ויקן יוסף את-כל-אדמת מצרים לפרעה כי-מכרו מצרים איש שדהו כי-חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה : כא ואת-העם העביר אתו לערים מקצה גבול-מצרים ועד-קצהו : כב רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את-חקם אשר נתן להם פרעה על-כן לא מכרו את- ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד-עתה גם-אנחנו גם-אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי-תועבת מצרים כל-רעה צאן :
|