|
עמוד:26
פרק ב א ויכלו השמים והארץ וכל-צבאם : ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל-מלאכתו אשר עשה : ג ויברך אלהים את-יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל-מלאכתו אשר-ברא אלהים לעשות : ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים : ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכלעשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על-הארץ ואדם אין לעבד את-האדמה : ו ואד יעלה מן-הארץ והשקה את-כל-פני האדמה : ז וייצר יהוה אלהים את-האדם עפר מןהאדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה : ח ויחע יהוה אלהים גן-בעדן מקדם וישם שם את-האדם אשר יצר : ט ויצמח יהוה אלהים מן-האדמה כל-עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע : י ונהר יצא מעדן להשקות את-הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים : יא שם האחד פישון הוא המבב את כל-ארץ החוילה אשר-שם הזהב : יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם : יג ושם-הנהר השני גיחון הוא המובב את כל-ארץ כוש : יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת : טו ויקח יהוה אלהים את-האדם וינחהו בגן-עדן לעבדה ולשמרה : טז ויצו יהוה אלהים על-האדם לאמר מכל עץ-הגן אכל תאכל : יז ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות : יח ויאמר יהוה אלהים לא-טוב היות האדם לבדו אעשה-לו עזר כנגדו : יט ויצר יהוה אלהים מן-האדמה כל-חית השדה ואת כל-עוף השמים ויבא אל-האדם לראות מה-יקרא-לו וכל אשר יקרא-לו האדם נפש חיה הוא שמו : כ ויקרא האדם שמות לכל-הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא-מצא עזר כנגדו : כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על-האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר ובכל-הארץ ובכל-הרמש הרמש על-הארץ : כז ויברא אלהים את-האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם : כח ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את-הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל-חיה הרמשת על-הארץ : כט ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כלהעץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה : ל ולכל-חית הארץ ולכל-עוף השמים ולכל רומש על-הארץ אשר-בו נפש חיה את-כל-ירק עשב לאכלה ויהי-כן : לא וירא אלהים את-כל-אשר עשה והנה-טוב מאד ויהי-ערב ויהי-בקר יום הששי :
|