|
|
עמוד:12
הספר 'מאמרות' מיוחס כמובן לקונפוציוס עצמו והוא מכיל את שיחותיו של המורה עם תלמידיו . תאריכה של הגרסה המצויה בידינו כיום עדיין אינו ודאי , בעיקר מפני שבתקופת שושלת האן המוקדמת רווחו שלוש גרסאות של הספר , שתיים ממדינת לו — מולדתו של קונפוציוס — ואחת ממדינת צ'י , שכנתה של לו . חוץ מחמשת הפרקים האחרונים המיוחסים למחבר אחר אפשר ש'מאמרות' נכתבו לכל המוקדם כמה עשרות שנים לאחר מותו של קונפוציוס . 'ספר כיבוד אבות , ' חיבור קצר של פחות מ 2 , 000 סימנים , קשה יותר לתיארוך ואפשר שהוא חובר בשנים האחרונות של שושלת . 1 'ג עיקרו של הספר הוא דיון בין קונפוציוס לאחד מתלמידיו בשאלת כיבוד אבות , ובהרחבה — כיבוד השליט . אין ספק שהפופולריות הרבה שטקסט קצר זה זכה לה בקרב השליטים ושכבות העילית ברוב ימיה של סין מקורה בקביעתו של קונפוציוס שכיבוד אבות ( שיאו ) הוא בגדר חובה שיש לקיימה בתחום החברתי והפוליטי כאחד . סין של שושלת טאנג במאה השביעית והשמינית היתה שונה מאוד ממה שהיתה 400 או 500 שנה קודם לכן . לאחר 300 שנה של פיצול ופירוד מאז נפילתה של שושלת האן שוב היתה הקיסרות מאוחדת ובראשה מנגנון פקידות משכיל . צעירים ממשפחות העילית למדו את הספרים הקנוניים וטיפסו לאט לאט במעלה סולם המבחנים עד שזכו בתארים הגבוהים הנכספים שהבטיחו את מועמדותם למשרה רשמית . הבקיאות בספרי המופת היתה אפוא תנאי מוקדם להצלחה . אבל במהלך 300 השנים של שלטון שושלת טאנג דרשו הבוחנים לא פעם שהמועמדים יכירו חיבורים שונים מתוך היצירות הקנוניות . במאה השביעית למדו המועמדים לבחינה את 'חמשת הספרים הקנוניים' וגם את 'ספר כיבוד אבות' ושני ספרי טקסים : 'ספר טקסי ג'ו ' ו'פרקי הטקסים . ' במאה השמינית כבר נדרשה ידיעתם של 'תשעת הספרים הקנוניים' ובהם 'ספר התמורות , ' ' ספר השירים , ' 'ספר המסמכים , ' שלושת ספרי הטקסים ושלושה ספרי פירושים של 'דברי ימי האביב והסתיו : ' 'מסורת רזו , " 'מסורת גונגיאנג' ( גונגיאנג ג'ואן ) ו'מסורת גוליאנג' ( גוליאנג ג'ואן . ( שלושת ספרי הפירוש נועדו להבהיר ולהסביר את הטקסט הקדום והמעורפל למדי , והם נקראים על שם המחברים או האסכולה שלהם הם מיוחסים . 'מסורת דזר הוא כנראה העתיק שבהם , וייתכן שחובר זמן קצר לאחר מותו של קונפוציוס . זהו סיפור מאורעות מלא חיים המסתמך על רישומיהם של היסטוריונים
|
|