|
|
עמוד:10
שחלה באותה תקופה , ( בתהליכים אלה ויצאו להוכיח את זכות ארצם או מלכם לשלטון . במאה החמש עשרה החלה התפשטות עמי אירופה — פורטוגזים , ספרדים , הולנדים , אנגלים וצרפתים — בעולם , והיא הגיעה לשיאה אחרי גילוי דרכי הים להודו וליבשת אמריקה . חקר מנהגיהם ואמונותיהם של העמים ה'פראיים' או ה'פרימיטיביים' ( שחלקם , כמו תושבי הודו , עלו בהרבה על בני אירופה בתרבותם ) לימדם להעריך מחדש את תולדותיהם הם ולהבינם טוב יותר . בראשית המאה השש עשרה קמה תנועת הרפורמציה הדתית באירופה . כל אלה ותופעות אחרות הטילו על ההיסטוריונים תפקידים חדשים של הסברה , תעמולה , פולמוס וצידוק . רוב ההיסטוריונים כתבו את אשר כתבו משום שהיו משוכנעים שזאת האמת ורק האמת . ואכן , השאיפה לאמת היא חוק ראשון בהיסטוריוגרפיה — כתיבת ההיסטוריה — כמו כיתר תחומי המדע . מכל מקום , היסטוריון אמיתי יקיים את דבריו של עיתונאי אנגלי ידוע : עובדות קודש הן , ודעות הן חופשיות . ומי שמוצא לנכון להסיק מתוצאות מחקרו מסקנות ביחס להווה , יבדיל בקפדנות בין שני התחומים . ואולם אין זה כל הסיפור . מדוע מתעניינים רבים כל כך בהיסטוריוגרפיה ודורשים מאנשי המקצוע שלא להסתגר בין כותלי האוניברסיטאות ולהסתפק במחקר , אלא להביא את פרי עמלם לפני הקהל הרחב בצורה מעניינת , מושכת ושווה לכל נפש ? גם היום משמשת ההיסטוריה לביסוס טענות מדיניות והיסטוריות , והקורא הישראלי אינו נזקק לדוגמאות . אולם לא בכך מתגלמים מהותן , תפקידן או תכליתן של ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה . 'דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת , ' ובכל דור ודור שואל האדם את עצמו 'מאין אני בא ולאן אני הולך , ' ? ומספר התשובות על שאלות אלה רב מאוד . כל אדם ימצא את תשובתו האישית באמונתו ובהגותו הדתית או הפילוסופית , ויש אף מי שיוותר על תשובה . אולם גם ציבור אנשים הקיים ופועל כציבור מחפש תשובה לשאלת זהותו ומבקש למצוא טעם מוסרי או רעיוני לקיומו . הציבור החשוב ביותר מבחינה זו הוא ה'עם . ' בזמן קדום מצאו ה'עמים' או ה'שבטים' את התשובה במה שמכונה 'מיתוס . ' המיתוס עסק במעשי האלים ובגבורת גיבורי קדם ,
|
|