מבוא חברה כמעצבת מגדר ומגדר כמעצב חברה

עמוד:2

העוסקים ב'שנות המנדט , ' וכן את הזהות המגדרית של העברי והעברייה החדשים על מגוון היבטיה ותהליכיה כמו שהיא מצטיירת מן המאמרים שעניינם 'שנות המדינה . ' חלק א : מגדר ביישוב בשער הראשון , פועלות במלכוד , מובאים מאמריהם של טלי פפרמן ומאיר חזן – המאמרים היחידים בקובץ העוסקים אך ורק בבני המגזר הפועלי באנשי ההתיישבות העובדת שישבו ביישובים חקלאיים ועירוניים . העיסוק הדל יחסית במגזר זה מדבר בעד עצמו ומצביע על התפנית שחלה בהיסטוריוגרפיה של היישוב . מוטות כנפי המחקר החדש אינן מתמקדות עוד בסקטור הפועלי , והן נעות אל עבר החברה האזרחית בורגנית הלא פועלית , שרובה חי בערים ושמחקרה אך זה החל . פפרמן עוסקת במחקרה בניתוח השתיקה הנשית כמו שזו באה לידי ביטוי בסיפור חייה של הפועלת הניה פקלמן , וחזן מקדיש את דבריו לתיאור חדש של מאבקן של נשות עין חרוד שבמאורעות 1936 דרשו להשתתף בשמירה . מאמרים אלה מציירים את המלכוד הכפול , ואולי אף המשולש , של הפועלות שחיו בארץ . הכמיהה לציון ועוד יותר ממנה החיים בה נטעו בקרב נשות התקופה ואנשיה מחויבות עילאית לארץ . הניה פקלמן ביטאה זאת באוטוביוגרפיה שלה כך : ' ואני נסעתי למולדתי , לאדמת אבותינו , ואם יש צורך בקרבנות אהיה שמחה להיות קרבן על מזבח מולדתי . ' פקלמן הצהירה לא רק על מחויבותה הלאומית , אלא גם על התפיסה המסורתית של האישה כקרבן . לצד מחויבותן הלאומית גילו הפועלות גם את מחויבותן המגזרית לציבור הפועלים ולרעיון הסוציאליסטי , ולדבריה של פפרמן מחויבות כפולה זו הצמיחה את ' הרצון [ של הפועלות ] שלא להיתפס כחורגות מהמחויבות למטרות הקולקטיב . ' רצונן של הפועלות להיטמע בחברת הפועלים ולא להיבדל ממנה ואגב כך להעלים את קולן ולהצניע את מאווייהן הנפשיים היה גורם חשוב שעיצב את תפיסתן המגדרית ואת מעמדן בחברה הקולקטיבית . כך רתיעתן מלהיתפס כחורגות מהציבור הצטרפה לתלותן הפוליטית והכלכלית בממסד הגברי . ידידה של הניה פקלמן , הרופא ח"ו , הסביר את כפיפותן של הנשים לנורמות הגבריות בייעודן הביולוגי : ' הבחורות אסור להן לעבוד עבודה פיזית קשה , לפי שהיא מזיקה לאשה . ' ואכן , רצונן שלא לחרוג מהנורמות הגבריות 5 בשנות המנדט היה משמעו של הכינוי ' חברה אזרחית' חברה בורגנית לא פועלית , החברה שלא התגוררה בקיבוצים ובמושבים , מעמד הביניים שחי לרוב בערים . אין הכוונה למינוח הסוציולוגי העכשווי 'החברה האזרחית' שמשמעו הארגונים החברתיים שאינם תלויים בשלטון . 6 הניה פקלמן , חיי פועלת בארץ : אוטוביוגרפיה , באר שבע , › 00 › עמ' . 6 › המהדורה הראשונה של הספר יצאה בשנת תרצ"ה בתל אביב . › גם מועצת הפועלות , ארגון הנשים הארצי שביקש לטפל באינטרסים הייחודיים של הפועלות , הכפיפה עצמה להייררכיה הגברית , לסמכות של ההסתדרות . ראו בהרחבה בת שבע מרגלית שטרן , גאולה בכבלים : תנועת הפועלות הארץ ישראלית , 1939-1920 ירושלים . › 006

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא