אתרי עבר במושבות הראשונות: נשר תרבותי להווה

רן אהרנסון א . הקדמה אתרי 'המורשת הבנויה' הם ביטוי תרבותי לנוכחות המוחשית של העבר בנוף ההווה . שרידים היסטוריים אלה , המכונים לרוב משארים relicts ) בלע"ז , ( שימשו במשך שנים כלי עבודה מרכזי בלימודי השטח , שהיו חלק 1 מהגאוגרפיה הקלאסית . אלא שבדורות האחרונים , ובעיקר בעידן המחשוב 2 הווירטואלי , הוזנחו לימודי השטח הן בעולם והן בארץ . יחד עם זאת , משנות השבעים ואילך ניכרו במקביל התפתחויות בולטות , שבמרכזם אתרי העבר : מצד אחד - גידול עירוני מואץ והרס של אתרים היסטוריים רבים לטובת שימוש קרקעי 'יעיל' יותר מבחינה כלכלית עירונית ; ומצד שני - הגברת המודעות הציבורית לחשיבותה העקרונית והמעשית גם יחד של ' המורשת הבנויה , ' בתחומי תרבות וחינוך לצד תיירות וכלכלה . מודעות זו חוללה עשייה מקומית ולאומית רחבה למען שימור אתרים היסטוריים , כשהיא מנווטת בשני כיוונים : א . הקמת 'המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות' ;( 1984 ) ב . חקיקת 'התוספת הרביעית' לחוק התכנון והבניה 4 תשכ"ה 1965 ( תיקון מס' , ( 31 המכונה 'חוק השימור' . ( 1991 ) כלים אלו R . A Butlin , Historical Geographt Through the Gates of Space and T...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד