לעתים קרובות נאמר שליהדות אין אורתודוקסיה ( במשמע 'אמונה נכונה , ( ' אלא רק אורתופרקסיה ( במובן 'אורח חיים נכון . ( ' המצוות , כפי שנוסחו בתורה , פורטו בידי חז"ל ונכתבו כספרי הלכה בידי חכמי ימי הביניים , שהוו את בסיסה של הדת היהודית הרבה יותר מן התאולוגיה . האמונה באלוהים כמקור כל החוקים האלה הייתה , כמובן , נתונה , אבל בלא הדוגמה המורכבת והכפירות המלוות אותה שניתן למצוא בנצרות . אפשר לטעון כי הרתיעה הזו מדוגמה ותאולוגיה מחייבת סיפקה חלק מן הבסיס להלך המחשבה של אותם יהודים חילוניים , שבתקופה המודרנית הכחישו לגמרי את דבר קיומו של אלוהים . ככל שעסקה תרבותו של אדם במידה מועטה יותר באלוהות - בתולדותיה , באישיותה ובתכונותיה - כך קל היה לו יותר לתאר עולם בלעדיה . בכל זאת , תהיה זו שגיאה לזהות את החילוניות עם אתאיזם ; רבים מהוגי הדעות היהודים החילוניים לא זנחו את רעיון האלוהים , אף שפשטו מעליו את האישיות שאצל עליו המקרא ואת הסמכות שיחסו לו הרבנים . בפרק זה נעקוב אחר שלוש מגמות במחשבה החילונית , וכל אחת מהן מתבססת באורח דיאלקטי על טקסטים קדם מודרניים . הראשונה בהן היא המרתו של האל המקראי בטבע ...
אל הספר