יצחק דויטשר , המהפכן החברתי יליד פולין שעשה את ראשית לימודיו בישיבה , טען בספרו היהודי הלא יהודי כי מבשרים היסטוריים קדמו למי שדחו מעליהם את דת אבותיהם ואת עמם למען חילוניות אוניברסלית . בניסוח פרדוקסלי , שמבטא משהו מזהותו שלו , כתב דויטשר : "הכופר היהודי המפליג הרחק מהיהדות שייך למסורת יהודית . " תוך כדי ההתרחקות מהיהדות נקלעים הכופרים למסורת יהודית אחרת , מסורת שאינה יהודית פחות על אף התנגדותה למסורת : לגבי אותם כופרים נעשה האוניברסליזם החילוני לזהותם היהודית . רבים מרעיונות אלה מקורם בתנועת ההשכלה האירופית , אבל על פי רוב היה להם גם בטוי יהודי או שיהודים חילוניים האמינו לפחות שיש להם תהודה כזאת . דויטשר , למשל , פתח את מסתו המפורסמת בהערה אוטוביוגרפית , בהיזכרו כי כשלמד בישיבה בילדותו , קרא את הסיפור על הכופר אלישע בן אבויה ( הידוע במקורות כ"אחר . ( " תלמידו המועדף של אלישע , רבי מאיר , היה לאחר מעמודי ההלכה של דורו , ועם זאת מעולם לא התכחש למורהו שסטה מן הדרך . בהעלותו את שאלת היחסים בין רבי מאיר הנורמטיבי לבין אלישע הכופר , רמז דויטשר כי אפילו הכופר נותר מחובר חיבור כלשהו אל מה שה...
אל הספר