פרק תשעה־עשר איסור שתיית מים בתקופה ומקורו

7 ;&> Am שתיית מים במועד התקופה ידוע לנו למן ימי הביניים הבינוניים . Jv המקור הראשון המוכר לנו הוא תשובה המיוחסת לרב האי גאון . תה מקצת לשונה ; רדשאלתרן , בשעות שנופלות בהן ארבע תקופות היו מזהירין את בני אדם שלא לשתות מים באותם השעות , והיינו אומרים להם - מה טעם ? והרי אין אנחנו יודעים ! אלא כך שמענו מן הזקנים . [ האם ] יש לדבר הזה עיקר או לא ? [ תשובה שראשה חסר ] מייא גרירא ליבא ... והרי כאן כיון דהתחלה היא , חזי להתחיל באוכל ( ומתק ) [ מתוק ] ושמן ... ואין מתחילין במים שהן בדבר דק [ סוכה מח ע"ב ] והפקר ובדבר שאינו סועד [ ברכות לה ע"ב ... [ דאפילו במוצאי שבת אין מתחילין בהם אלא בחמרא או במיני מתיקה ... משום הדין סימן ( תשובות הגאונים , חמדה גנוזה , ירושלים תרכ"ג , סימן קסו . ( ר' אברהם אבן עזרא מזכיר את התשובה הזאת ב"איגרת השבת" ובספר " העיבור" בכותרת "שאלו חכמי קירואן ליבינו האי . " הדברים הובאו באוצר הגאונים לפסחים , עמ' . 115 אבן עזרא סיכם את דברי התשובה בלשון זו : " כי ניחוש בעלמא הוא , בעבור שהוא תחילת השנה או תחילת רביעתה , ולא ירצו לשתות מים שימצא חינם , על כן יאכלו בה כל מתוק ...  אל הספר
מוסד ביאליק