? מדה אנתרופומורפיסטית גלויה ניכרת היטב לכל המעיין בספרות חז"ל . ^ ^/ ואולם רוב החוקרים שדנו בנושא נטו לשלול הכרה זו ולפרנס את המקומות הרבים המעידים על שיח מגשים על ידי עידון ספרותי נרחב : אם תפיסתם כדיבור במשלים , בלשון בני אדם , כסגנון "מליצת השיר" וכדומה , ואם הצגתם כהשקפות עממיות . גם בספרות העברית הימי ביניימית , המוקדמת והבינונית , ואין צורך לומר בספרות המרכבה ושיעור קומה , עדיין ניכרות תפיסות מגשימות באופן ברור , לפחות עד למהפך ההיסטורי שהטיל הרמב"ם בעניין הזה , בהציגו את מאמיני ההגשמה כשוטים וכמינים שיש להוציאם מכלל ישראל . מאז ואילך שרירה וקיימת הוראתו של הרמב"ם , ומאמיני ההגשמה נדחקו לקרן זווית ולעמדות התגוננות , בעיקר באזורי תרבות אשכנז , והדיה של תפיסה קדומה זו נעלמו כמעט לחלוטין מן האופק ההיסטורי שלנו . רבים דנו בעניין זה , ודוגמאות רבות הובאו לקיומה של תפיסה זו בעבר ולדרכי המאבק בה , והדברים ידועים . עם זאת , יש עניין לציין את אותם מקומות בתלמוד שמשוקע בהם הנושא בין קפלי סוגיות "נייטרליות" לכאורה , בתוכן הסוגיה עצמה ויותר מכך בפירושי הראשונים עליה . אחת מהן תידון להלן . פ...
אל הספר