im מדרש משלי , פרק ט , כך שנינו ; "בא אליהו הכהן ועמד על פתח ביתו [ של M ר' יהושע הגרסי ] ואמר לו , עמד יהושע , עמד יהושע . אמר לו ... אני אליהו הכהן שבאתי להגיד לך שמת ר' עקיבה רבך בבית האסורין ... ניטפל בו אליהו ונשאו על כתיפו . אמר לו יהושע הגירסי , לא אמרת לי 'אני אליהו הכהן ? ' והרי אסור לכהן להיטמא במת ! אמר לו , דייך יהושע בני , חס ושלום אין טומאה בצדיקים ואף לא בתלמידיהם . " מעשה זה , הנמצא גם בכמה ילקוטי אגדה מאוחרים יותר , מתמיה מבחינת ההלכה , והוא משמש לש' ספראי , לצד דוגמאות נוספות , הוכחה לטיעונו : ישנם מקרים לא מעטים שבהם ההלכה המשתמעת מתוך התיאור האגדי אינה תואמת את ההלכה הרווחת והידועה לנו ממקורות הלכתיים רבים ... וניתן במקרים מסויימים להוכיח שאין הם דברי אגדה קדומים או מסורת של כת בדלנית , הלכה חיצונית , או שריד של הלכה קדומה ודחויה ודעת יחיד , אלא ... פעמים שגבר בדרשן או בחכם היוצר באגדה הדחף לתיאור פיוטי או הרצון להפריז בגודל המעמד שהוא מתאר או בהדגשת הרעיון שהוא מפתח , ומתוך כך לא הקפיד , או לא ידע , שיש בתמונה שצייר אף דברים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה . לדעתו , ...
אל הספר