? ? ק ליטתו ההלכתית של הרמב"בו במצרים , בפרשנות התלמוד ובפסיקת UV ההלכה uo n , הייתה מוחלטת . טרם בואו למצרים ידועה לנו ספרות פרשנית מצרית מועטה ביותר לתלמוד , אך בעקבות מפעלו של הרמב"ם נתחדש פרץ היצירה הפרשנית במצרים , בעיקר בקרב בני חוגו , קרובי משפחתו של הרמב"ם ותלמידיו המקורבים , שעבודתם הפרשנית נסמכת על תורתו אך אופקיה מתרחבים והולכים . מן התקופה הקודמת לרמב"ם ידועים לנו שני חכמים בלבד שעסקו בפרשנות התלמוד . יצחק ב"ר שמואל בנזי ב יצחק ב"ר שמואל המכונה אבן אלכנזי , שהיה יוצר פורה ורב אנפי , הגיע ^ מספרד , או שנולד לאב יוצא ספרד , ומכאן כינויו "הספרדי . " הוא נמנה עם חבורה של חכמים ומנהיגים שעמדו בראש קהילות ישראל שבמצרים במחצית השנייה של המאה הי"א ובראשיתה של המאה הי"ב . ר' יצחק פעל בשנות כהונתם של הנגידים מבורך בן סעדיה ובנו משה , בין השנים . 1126-1082 מכיוון שנמנה עם הבכירים שבחכמי דורו , ובשל קרבתו אל הנגידים , נתמנה לדיין בקהילת פוסטאט ובמשרה רמה זו כיהן שנים ארוכות , וחתימתו מתנוססת על עשרות מסמכי גניזה , למן העשור האחרון של המאה הי"א ועד לתחילת העשור הרביעי של המאה הי"ב ....
אל הספר