פרק ארבעה־עשר על לימוד התורה בביזנטיון - חכמים רבים ויצירה מועטה

ת ו ולדות האימפריה לימוד הביזנטית התורה בין בכלל המאות , וקורות הי - ' הי הספרות "ג \ ביוון הרבנית עצמה ובשלוחה בפרט , בתחומי הדרום איטלקית , הם פרק נעלם בתולדות הרוח של עם ישראל בימי הביניים . ידיעותינו בנושאים אלה בהקשר האירופי הכללי תחילתם באמצע המאה הי , ' בהיעדר מקורות ספרותיים של ממש עד למפנה המאות הי - ' הי"א . אף ביחס לארצות האסלאם מועטות ידיעותינו על שהתרחש בתחום זה למן חתימת התלמוד ועד למחצית השנייה של המאה הח , ' אבל ביחס לתחום הביזנטי מועטות ידיעותינו עד לסוף המאה הי"ב כדי קרבה לאפס , והתחום כולו הוא בבחינת "טרה אינקוגניטה . " מספר כתבי היד העבריים המוחזקים ביזנטיים עד המאה הי"ג הוא בשישה-שבעה בלבד , רובם חלקי מקרא מנוקדים , מוטעמים * פרק מן העיזבון . ו למרות השימוש במונח "האימפריה הביזנטית , " הכוונה היא בדרך כלל לתחום הגאוגרפי של יוון עצמה ושל השלוחה בדרום איטליה , ולא לתחומי התפשטותה והשפעתה ההיסטורית של ממלכת ביזנטיון . ארץ ישראל של טרום התקופה הערבית אינה כלולה במחקר זה , וגם לא השטחים הסלאביים והבולגריים שהיו נתונים , בתקופה זו או אחרת , להשפעתה הפוליטית והתרבותית של ...  אל הספר
מוסד ביאליק