ברם , תבונה זו לא עמדה לו להורתם במדיניות הפנים שלו בכלל ובמדיניותו כלפי בית חשמונאי בפרט . אין כוונתי לומר , שהורתם לא ביקש לנהוג בתבונה כלפי נתיניו היהודים כדרך שנהג כלפי מלכות רומי ושליטה . כל ימי מלכותו של הורתם היו ימי מאבק שאינו פוסק בין המלך , שהשתדל בכל הדרכים שנזדמנו לו לקנות לעצמו כל מעמד בתוך העם ולזבות בכל מידה של חיבה מידו' ובין העם היהודי , שדחה אותו בשתי ידיים . במאבק זה לא הועילה להורתם כל 'דיפלומאטית גמישה' ולא היה בצע במפעליו הכלכליים והמדיניים , ואף לא במפעלז הדתי הגדול . מה יכול המלך לעשות בשביל העם ולא עשה כדי לקנות את חיבתו ? ראינו ( למעלה , פרק רביעי ) כמת טובות היטיב הורתם עם העם , כמה יתרונות גדולים השפיע עליו : בתוך המסיבות הקשות של איקומני הנתונה לשלטון בכיפה של מלכות רומי , הצליח המלך להביא לעם היהודי מעמד מדיני כפי שלא היה בית מימי מלכות דויד : הוא הנהיג מדר בכלכלה הלאומית על ידי פיתוח החקלאות ויישוב איכרים מחוסרי קרקע על שטחים חדשים ושוממים ולא פחות מזה על ידי פיתוח םחר הפנים ובייחוד סחר החוץ ותמעבר ; הוא בנה שורה של ערים בפנים הארץ והקים בפעם הראשונה ביהו...
אל הספר