אין היא תמוהה כל כך כשאנו זוכרים' שאנטיפטרוס היה האיש שגרם בעיקר לתוהו ובוהו בחצר המלכות . הפחד הנורא לחייו , שבו היה הורדוס שרוי יום ולילה , לפי עדותו המפורשת של יוסף בן מתתיהו ( = ניקולאוס מדמשק ) — אנטיפטרוס הוא שהטילו בו בתככיו . משום כך היה ברור לאנטיפטרוס שפחדו של המלך הוא פחד שווא . כנגד זה ראה , שהמלך לא זו בלבד שלא קרע את רקמת השקרים ולא הבין את הענינים לאשורם , כלומר שאין כל ממש בפחדים שהכניס בו אנטיפטרוס' אלא הוא נלכד בפח שטמן לו בנו ולא יכול לצאת ממנו ! מיום ליום גבר כוחה של הסכנה המדומה בעיניו ונעשתה והלכה מוחשית יותר , הלך ונהפך העולם שסביבו לעולם עוין , זבני האדם , גם הידידים מאתמול , הלכו ונצטיירו ברוחו כחורשי רעה המתנכלים אליו ויש להיזהר מפניהם , וליתר בטחון מוטב להעבירם מן העולם בעוד מועד . וכך קם והיה לעיני אנטיפטרום ניגוד משונה מאוד : מצד אחד ראה האיש את הפחד הממשי והמוחשי מאוד , שמילא את כל נפשו של אביו והשתלט עליו כל כך , עד שהיה מבוהל ממש לקול עלה נידף ואחוז בלהות אימים יומם ולילה , חוזה את אלכסנדרוס בנו מתנפל עליו , או ניצב עליו וחרבו שלופה בידו לרצחו נפש ! ומצד...
אל הספר