אף על פי שסדרי הירושה של השלטון , שקבע הורדוס , לא באו לכאורה אלא להשיב את שלום הבית על כנו ולבטל את פירוד הלבבות , הרי אין בסדרים אלה יפה לגלות את החשד העמוק , שהיה בלבו של הורדוס כלפי בניה של מרים . בנאום שנשא בבית המקדש נימק הורדוס את העלאת אנטיפטרום לדרגת מלך עליון על אחיו בבכורתו . נימוק זה היה , כמסתבר , מכוון לחכמי התורה ולכלל העם' שיכלו להסכים לו הואיל והיה תואם את הנוהג המקובל ואת ההלכה . אבל מסופקני אם זה היה המניע האמיתי של מעשה המלך . יותר מתקבל על הדעת , שהעלאת אנטיפטרום מקורה בחשד הכבד שכירסם את לב הורדוס כלפי אלכסנדרום ואריסטובולוס c והמאורעות שלאחר כך יוכיחו . שהרי סדר הירושה החדש לא הביא את השלום לבית הורדוס . בניה של מרים כעסו על שנתקפחו לטובת אנטיפטרוס ההדיוט , ואנטיפטרוס — עינו היתה צרה באחיו , שזכו למעמד במלכות , ואפילו הוא פחות משלו . משום כך לא פסק האיש ממשחק התככים שלו' אלא נתחזק בו ועטפו בטלית שכולה אהבת אחים מכאן ודאגה לשלום האב מכאן . המשחק היה ערום ומנוול במידה אחת . כלל גדול נקט אנטיפטרוס בידו ו מעטה סוד גמור ומוחלט היה פרוש על כל מעשיו נגד אנשי חרמו . בניה...
אל הספר