בנוגע למרים עצמה , הרי אין במסורת ההיסטורית שבידינו כל סימן לכך , שהפירוד בינה ובין משפחת הורדוס קם על רקע שושלתי חשמונאי , כפי שאנו רשאים להניח בנוגע לאלכסנדרה . אבל מתקבל יותר על הדעת , שבת חשמונאית זו , שנתארסה ונישאה להורדוס בגיל צעיר מאוד , 4 לא העריכה את ברית חיתונה עם האדומים מב חינה מדינית שושלתית , אלא מבחינת השם הרם של אבותיה . יוסף בן מתתיהו אומר , שמרים הטיחה דברי עלבון ובוז על הורדום ועל משפחתו , שהיתה פחותה בעיניה . אין להניח , שרגש בוז זה לא נכנס בלבה אלא במשך שנות חייה עם הורדוס , כשני שואיה האומללים הולידו בקרבה מרי נפש על הורדוס וכל המשפחה האדומית כולה ושמו בפיה דברי גידוף קשים ופוגעים בכבוד מעניה . אמנם באותן השנים פרץ הבוז חוצה , אבל הוא צמח בה קודם לכן . הנישואין האומללים לא היו אלא בבחינת שמן על המדורה , אבל אש השנאה והבוז לחשה בלב מרים מן השעה הראשונה , מיום שהובאה בברית אירוסין להורדוס . דבר זה אנו נמצאים למדים , לפי דעתי , מעיקרי מידותיה של מרים , שיוסף בן מתתיהו מתארן כל צורכן . הוא אומר ב'קדמוניות היהודים' : 'כך מתה אשד . זו , שהיתה מצוינת בכיבוש הרוח ובגבה...
אל הספר